ארכיון פירות - האקדמיה למזון https://b4u.co.il/category/פירות/ אנציקלופדיה לחומרי גלם במזון Wed, 29 Nov 2023 16:24:08 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.2.5 פירות קיץ: (פירות קיץ בישראל) – האקדמיה למזון https://b4u.co.il/%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%99%d7%a5/ Wed, 29 Nov 2023 15:42:30 +0000 https://b4u.co.il/?p=15082 פירות קיץ כל מה שצריך לדעת על פירות קיץ פירות קיץ – בישראל יש אקלים ים תיכוני, המשפיע על סוגי הפירות. הקיץ בישראל, במיוחד מיוני עד אוגוסט, מביא שפע של פירות טעימים ומרעננים. מתכונים למשקאות קיץ פירות קיץ אבטיח (אבטיח): אבטיח הוא פרי קיץ מובהק, אהוב על תכונותיו העסיסיות והלחות. זוהי בחירה פופולרית להתקררות בקיץ …

פירות קיץ: (פירות קיץ בישראל) – האקדמיה למזון לקריאה »

הפוסט פירות קיץ: (פירות קיץ בישראל) – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>

פירות קיץ

כל מה שצריך לדעת על פירות קיץ

פירות קיץ - בישראל יש אקלים ים תיכוני, המשפיע על סוגי הפירות. הקיץ בישראל, במיוחד מיוני עד אוגוסט, מביא שפע של פירות טעימים ומרעננים.

פירות קיץ

  1. אבטיח (אבטיח):

    • אבטיח הוא פרי קיץ מובהק, אהוב על תכונותיו העסיסיות והלחות. זוהי בחירה פופולרית להתקררות בקיץ הישראלי החם.
  2. אפרסק :

    • האפרסקים הישראלים מתוקים ועסיסיים בחודשי הקיץ. הם מהנים כטריים או משולבים בסלטים וקינוחים.
  3. נקטרינה :

    • בדומה לאפרסקים, נקטרינות מצויות בשפע בקיץ. יש להם עור חלק ובשר מתוק ומלא טעם.
  4. שזיפים :

    • שזיפים מגיעים בישראל בזנים שונים, והם זמינים בשפע במהלך הקיץ. הם מהנים טריים או משמשים בריבות וקינוחים.
  5. משמש :

    • משמשים הם פרי קיץ פופולרי נוסף בישראל. הם מתוקים ומעט חמוצים, מה שהופך אותם לחטיף מרענן.
  6. תאנים :

    • תאנים נמצאות בעונה בחודשי הקיץ. הם נהנים טריים, לעתים קרובות בשילוב עם גבינות או בשימוש בקינוחים.
  7. מנגו :

    • המנגו זמין בישראל בתחילת הקיץ.
  8. ענבים :

    • ענבים הם גידול משמעותי בישראל, והם בעונתם במהלך הקיץ. גדלים זנים שונים, כולל ענבים אדומים, ירוקים ושחורים.
  9. מלון :

    • סוגי מלונים שונים, כמו מלונים טל דבש, משגשגים בקיץ הישראלי. הם מתוקים, עסיסיים, ובדרך כלל נהנים מהם כפינוק מרענן.
  10. סברס:

    • הסברסים גדלים בשפע בישראל, ועונתם בדרך כלל מתיישרת עם חודשי הקיץ. הם מתוקים ולעתים קרובות נאכלים טריים.
  11. רימונים :

    • בעוד שהרימונים קשורים לעונת הקציר בסתיו, הזנים המוקדמים מתחילים להבשיל בסוף הקיץ. הזרעים המתוקים והחריפים שלהם נהנים טריים או במיצים.
  12. פיטאיה :

    • פיטאיה, המכונה גם פרי הדרקון, הפך ליותר ויותר פופולרית בישראל. יש לו טעם מתוק עדין ומראה בולט חזותית.
  13. שסק :
    • השסק הוא פרי קיץ נוסף הפופלרי בישראל 

פירות אלו לא רק תורמים לטעמים התוססים של המטבח הישראלי אלא נהנים מהם גם כחטיפים, קינוחים ותוספות מרעננות לארוחות בחודשי הקיץ החמים. המגוון החקלאי בישראל מאפשר מגוון עשיר של תוצרת טרייה לאורך כל השנה.

כתבות נוספות

שתפו את העמוד

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

תוכלו לעיין בכתבות נוספות

רוצים להכיר את סוגי הדגים

רוצים להכיר את סוגי הפירות

למדו את סוגי הגבינות

כל הזכויות שמורות לאתר האקדמיה למזון © 2020

הפוסט פירות קיץ: (פירות קיץ בישראל) – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>
שסק: כל מה שצריך לדעת (שסק באנגלית ועוד) – האקדמיה למזון https://b4u.co.il/%d7%a9%d7%a1%d7%a7/ Wed, 01 Nov 2023 07:00:06 +0000 https://b4u.co.il/?p=13654 שסק כל מה שצריך לדעת על שסק שסק עורו הדק והתוסס של השסק נע בצבעים מצהוב חיוור לכתום עמוק, בדומה לגוונים החמים של שקיעה קיצית.

הפוסט שסק: כל מה שצריך לדעת (שסק באנגלית ועוד) – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>

שסק

כל מה שצריך לדעת על שסק

שסק עורו הדק והתוסס של השסק נע בצבעים מצהוב חיוור לכתום עמוק, בדומה לגוונים החמים של שקיעה קיצית. זה הרמז הראשון למתיקות שבפנים.

שסק

שסק: פנינת הזהב הקטנה של הטבע

השסק, פרי מקסים ונושק שמש, הוא אוצר טבע המציע תערובת מענגת של טעמים ומרקמים. הדומה לאבן חן קטנטנה בצורת אגס, השסק הוא חבילה קטנה מפוצצת במאפיינים ייחודיים.

המראה החיצוני: עורו הדק והתוסס של השסק נע בצבעים מצהוב חיוור לכתום עמוק, בדומה לגוונים החמים של שקיעה קיצית. זה הרמז הראשון למתיקות שבפנים.

הבשר: לאחר שחותכים את השסק, תגלו בשר רך ועסיסי שמזכיר משמש, מנגו ואפרסק. כל ביס הוא פרץ של מתיקות עם שמץ של חמצמצות.

מרקם ורוך: המרקם של השסק הוא תערובת הרמונית של משי ועסיסיות. הוא עדין אך מוצק, מזכיר את המורכבות המפתה של הפרי.

הזרעים: בלב השסק, השוכנים כמו אוצרות נסתרים, נמצאים כמה זרעים גדולים ומבריק. זרעים אלו הם עדות לשושלת הפרי במשפחת הוורדים.

ארומה ומהות: הניחוח של השסק הוא חיבוק מזמין, המציע זר של תווים מתוקים ופרחוניים. זה ריח שמבטיח את החוויה המשגעת שתבוא אחריה.

תענוג רב-תכליתי: השסק הוא תענוג רב-תכליתי. אפשר ליהנות ממנו טרי, מהמורכבויות העדינות שלו להתענג עם כל ביס. ניתן גם להפוך אותו לריבות, צ'אטני, או להשתמש בו כמרכיב ייחודי במנות מתוקות ומלוחות כאחד.

טעם של שמש: אכילת שסק היא כמו לטעום מעט שמש, ללכוד את המהות של ימים חמים וערבים קרירים. זוהי פנינה קטנה ומוזהבת שהטבע מציע, תזכורת למתיקות שהחיים מביאים.

השסק: אוצר קטנטן של הטבע בעולם הפירות, השסק הוא אוצר קטנטן, פנינת זהב שובת החושים. עם הטעם הייחודי שלו, הארומה המזמינה והשימושים הרב-גוניים שלו, זה תזכורת מענגת ליכולתו של הטבע להפתיע ולשמח.

.

קצת רקע

השסק (Eriobotrya japonica) הוא עץ פרי קטן וירוק עד השייך למשפחת הרוזציאה, הכוללת ורדים ופירות ידועים נוספים כמו תפוחים ואגסים. הנה קצת מידע רקע על פרי השסק:

מקור ותפוצה:

  • מוצאו של השסק הוא בדרום מזרח סין, במיוחד במחוזות גואנגדונג ופוג'יאן. הוא מעובד בסין למעלה מאלף שנים.

תיאור העץ:

  • עץ השסק הוא עץ קטן יחסית ומושך, המגיע בדרך כלל לגובה של 10 עד 20 רגל (3 עד 6 מטרים). יש לו עלים גדולים, מבריקים, ירוקים כהים שלעתים קרובות הם בעלי מרקם עור.
  • באביב, העץ מייצר אשכולות של פרחים לבנים או צהובים ריחניים, שבסופו של דבר מפנים את מקומם לפירות.

תיאור פירות:

  • פרי השסק הוא פרי קטן בצורת אגס, אורכו בדרך כלל 1 עד 2 אינץ' (2.5 עד 5 ס"מ). יש לו עור דק ואכיל שצבעו יכול לנוע בין צהוב חיוור לכתום.
  • בשרו של השסק מתוק ומתוח עדין, עם טעם שיכול להזכיר תערובת של תווי משמש, אפרסק והדרים.
  • הפרי מכיל שניים עד שלושה זרעים גדולים במרכז, שאינם נצרכים בדרך כלל.

גידול וזנים:

  • שסק גדל בחלקים רבים של העולם עם אקלים מתאים, כולל מדינות כמו יפן, הודו, ברזיל, ארצות הברית (במיוחד בקליפורניה ובמדינות הדרום-מזרחיות), ומדינות הים התיכון.
  • ישנם זני שסק שונים עם הבדלים בגודל הפרי, הטעם ומאפיינים אחרים. זנים פופולריים כוללים 'גולדן', 'שמפניה' ו'Advance'.

שימושים קולינריים:

  • לעתים קרובות נהנים משסקים טריים, או על ידי אכילתם על הסף או על ידי שילובם בסלטי פירות.
  • הם משמשים גם ביישומים קולינריים שונים, כולל ריבות, ג'לי, צ'אטני וקינוחים כמו פשטידות וטארטים.

ערך תזונתי:

  • שסק הם מקור טוב לויטמינים A ו-C, כמו גם לסיבים תזונתיים. הם דלים יחסית בקלוריות, מה שהופך אותם לתוספת בריאה לתזונה.

השסקים מוערכים לא רק בשל הפרי הטעים שלהם אלא גם בשל ערכם הנוי כעצי גן. הם גדלים לעתים קרובות בשל הפרחים הריחניים, מה שהופך אותם לאהובים בנופים ובגנים באזורים שבהם הם משגשגים.

שסק מדינות בעולם

שסק (Eriobotrya japonica) גדל במקומות שונים בעולם, בעיקר באזורים עם אקלים סובטרופי מתאים עד מתון-ממוזג. להלן כמה מדינות ואזורים שבהם נוהגים לטפח שסק:

  1. סין: השסקים הם ילידי דרום מזרח סין והם מעובדים שם במשך מאות שנים. סין נותרה אחת מיצרניות השסק הגדולות בעולם.

  2. יפן: שסק הוא פרי פופולרי ביפן, ובמדינה יש כמה זנים תרבותיים, ביניהם זן ה"ביווה" הפופולרי.

  3. אזור הים התיכון: במדינות רבות באזור הים התיכון, כמו ספרד, איטליה, יוון וטורקיה, יש אקלים נוח לגידול שסק. הפרי זוכה להנאה רבה באזורים אלה.

  4. ארצות הברית: שסק גדל בארצות הברית, כאשר מדינת קליפורניה היא יצרנית משמעותית. בארצות הברית, הם מעובדים גם בפלורידה ובמדינות דרום מזרחיות אחרות.

  5. הודו: השסקים גדלים באזורים שונים של הודו, במיוחד במדינות הצפוניות והצפון-מזרחיות עם אקלים מתאים.

  6. ברזיל: ברזיל היא אחת מהיצרניות המובילות של שסק בדרום אמריקה. הפרי נפוץ לצרוך בצורות שונות במטבח הברזילאי.

  7. פורטוגל: השסקים גדלים בפורטוגל, במיוחד באזור הדרום, והם משמשים לעתים קרובות במתכונים וקינוחים מקומיים.

  8. אוסטרליה: שסק מעובדים בחלקים מסוימים של אוסטרליה, בעיקר באזורים עם אקלים סובטרופי.

  9. ניו זילנד: שסקים נמצאים גם בניו זילנד, בעיקר באי הצפוני.

  10. אזורים אחרים: שסק גדל בכמויות קטנות יותר במדינות ואזורים עם אקלים מתאים, כמו דרום אפריקה, צ'ילה והמזרח התיכון.

הגידול הנרחב של השסקים באזורים אלה נובע מכושר הסתגלותם לאקלים שונים, כל עוד הם אינם חווים כפור חמור. הפופולריות של הפרי נובעת מהטעם המתוק והחריף שלו, כמו גם הגיוון שלו הן בצריכה טרייה והן ביישומים קולינריים.

פומלה באנגלית 

השסק באנגלית נקרא – loquat

ערכים תזונתיים

שסק הם לא רק טעימים אלא גם מציעים מספר יתרונות תזונתיים. להלן סקירה כללית של הערך התזונתי של שסק ל-100 גרם של הפרי:

  • קלוריות: כ-47 קלוריות.

  • פחמימות: שסק הם בעיקר מקור לפחמימות, עם כ-12 גרם לכל 100 גרם פרי. פחמימות אלו מורכבות מסוכרים טבעיים, בעיקר גלוקוז ופרוקטוז.

  • סיבים תזונתיים: שסק מספקים כ-1.7 גרם סיבים תזונתיים ל-100 גרם, המסייעים לעיכול ומעודדים תחושת מלאות.

  • חלבון: הם מכילים כמות צנועה של חלבון, בסביבות 0.43 גרם ל-100 גרם.

  • שומן: שסק דלים מאוד בשומן, עם פחות מ-0.2 גרם ל-100 גרם.

  • ויטמינים:

    • ויטמין A: שסק עשיר בוויטמין A, מספק כ-1527 IU (יחידות בינלאומיות) ל-100 גרם. ויטמין A חיוני לראייה, לתפקוד החיסוני ולבריאות העור.
    • ויטמין C: הם מכילים כמות טובה של ויטמין C, עם כ-1.2 מיליגרם ל-100 גרם. ויטמין C הוא נוגד חמצון התומך במערכת החיסון ועוזר לגוף לספוג ברזל.
  • מינרלים:

    • אשלגן: שסק הם מקור טוב לאשלגן, המכילים כ-266 מיליגרם ל-100 גרם. לאשלגן תפקיד מכריע בשמירה על לחץ הדם ובוויסות קצב הלב.
    • נחושת: הם גם מספקים כמות קטנה של נחושת, החיונית לתהליכים מטבוליים שונים בגוף.
  • נוגדי חמצון: שסק מכילים מספר נוגדי חמצון, כגון קרוטנואידים (כמו בטא-קרוטן), המסייעים בהגנה על התאים מפני נזק הנגרם על ידי רדיקלים חופשיים.

שסק הוא פרי מזין המציע ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון תוך שהוא דל יחסית בקלוריות. הם מהווים תוספת בריאה לתזונה מאוזנת וניתן ליהנות מהם טריים, להוסיף לסלטי פירות, להשתמש בקינוחים או להכין מהם שימורים וריבות.

Interesting Facts About Loquat Fruit - Multi Facts

שסק יתרונות בריאותיים

שסק, בנוסף להיותם טעים, מציע מספר יתרונות בריאותיים בשל התוכן התזונתי והתרכובות הטבעיות שלהם. הנה כמה מהיתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים של צריכת שסק:

  1. עשיר בנוגדי חמצון: שסק מכילים נוגדי חמצון, כגון ויטמין A, ויטמין C וקרוטנואידים, המסייעים במאבק בלחץ חמצוני ומגנים על התאים מפני נזקים הנגרמים מרדיקלים חופשיים. זה יכול לתרום לבריאות הכללית ועשוי להפחית את הסיכון למחלות כרוניות.

  2. תומך בבריאות העין: תכולת ויטמין A בשסק חיונית לראייה טובה ולבריאות העיניים. זה עוזר לשמור על תפקוד תקין של הרשתית ועשוי להפחית את הסיכון לניוון מקולרי הקשור לגיל.

  3. חיזוק המערכת החיסונית: ויטמין C בשסק תומך במערכת החיסונית על ידי סיוע לגוף לייצר תאי דם לבנים ולשפר את יכולתו של הגוף להדוף זיהומים.

  4. מסייע לעיכול: שסק הם מקור לסיבים תזונתיים, שיכולים לעזור לווסת את תנועות המעיים, למנוע עצירות ולקדם מערכת עיכול בריאה.

  5. הידרציה: לשסקים יש תכולת מים גבוהה, מה שעוזר לשמור על לחות ותורם לרווחה הכללית.

  6. ניהול משקל: תכולת הסיבים בשסק יכולה לעזור לכם להרגיש מלא וסיפוק, עלולה להפחית את צריכת הקלוריות הכוללת ולסייע בניהול משקל.

  7. בריאות הלב: האשלגן בשסק חיוני לשמירה על לחץ דם בריא ותפקוד לב. זה יכול לעזור להפחית את הסיכון ליתר לחץ דם ולבעיות לב וכלי דם.

  8. בריאות העור: תכולת ויטמין A בשסק מועילה לבריאות העור, מכיוון שהיא מקדמת התחדשות העור ויכולה לסייע בשמירה על עור בריא וזוהר.

  9. בריאות העצם: ויטמין C בשסק חשוב לייצור קולגן, חלבון התומך בבריאות העצמות והמפרקים.

  10. תכונות אנטי דלקתיות: תרכובות מסוימות בשסק עשויות להיות בעלות תכונות אנטי דלקתיות, שעלולות להפחית את הדלקת בגוף.

חשוב לציין שבעוד ששסקים מציעים מספר יתרונות בריאותיים, יש לצרוך אותם כחלק מתזונה מאוזנת. אם יש לך חששות בריאותיים ספציפיים או הגבלות תזונתיות, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע רפואי או דיאטן רשום לפני ביצוע שינויים משמעותיים בתזונה שלך.

שסק זנים

השסקים מגיעים בזנים וסוגים שונים, כל אחד עם מאפיינים ייחודיים משלו, כגון גודל פרי, טעם וצבע העור. להלן כמה סוגים נפוצים של שסק:

  1. ביג ג'ים: סוג זה של שסק מייצר פירות גדולים עם טעם מתוק ומתון. העור הוא בדרך כלל צהוב חיוור עד כתום. זה זן פופולרי בארצות הברית, במיוחד בקליפורניה.

  2. גולדן נאגט: שסק גולדן נאגט הם קטנים עד בינוניים עם צורה עגולה או אגס. יש להם עור צהוב-זהוב והם ידועים בטעמם המתוק והמעט חריף.

  3. שמפניה: שסק השמפניה הוא אהוב נוסף בארצות הברית. הוא מייצר פירות קטנים עד בינוניים עם קליפה צהובה עד כתומה וטעם מתוק, חריף עדין.

  4. אדוונס: שסק ה-Advance ידוע בפרי הגדול ובבשרו המתוק והעסיסי. זהו זן פופולרי באזורי הים התיכון ומשמש הן לצריכה טרייה והן ליישומים קולינריים.

  5. מוגי: שסק מוגי קטן עד בינוני עם עור צהוב בהיר. הם גדלים בחלקים שונים של העולם, כולל ברזיל, והם מועדפים בשל טעמם המתוק והארומטי.

  6. טנקה: לשסקים של טנקה יש פרי בגודל בינוני עם קליפה כתומה עד כתום-אדום. הם נפוץ לגדל ביפן והם מוערכים על הטעם המעולה שלהם.

  7. אלג'יריה: שסק אלג'ירי גדל בצרפת ויש להם צורה מוארכת מובהקת עם סומק אדמדם על העור. הם מתוקים ובעלי טעם.

  8. Nispero: Nispero הוא שם נפוץ לשסקים במדינות דוברות ספרדית. סוגים וזנים שונים נמצאים באזורים אלה, לכל אחד מאפיינים משלו.

אלו הן רק כמה דוגמאות לסוגי שסק, ויש עוד הרבה זנים ווריאציות של שסק ברחבי העולם. הבחירה בסוג השסק עשויה להיות תלויה בזמינות מקומית ובהעדפות טעם אישיות, שכן סוגים שונים עשויים להציע טעמים וגדלים מעט שונים.

שסק שימושים במטבח

ניתן להשתמש בשסק במגוון מאכלים ויצירות קולינריות, תוך הוספת טעם ייחודי ומתוק-טיני למתכונים מתוקים ומלוחים כאחד. הנה כמה מנות ותכשירים שניתן להכין עם שסק:

  1. סלט פירות טריים: ניתן ליהנות משסק טרי בסלטי פירות, המציע פרץ של מתיקות וצבע לצד פירות אחרים כמו תותים, תפוחים והדרים.

  2. ריבת שסק: ניתן להפוך שסק לריבה טעימה או לשמר על ידי בישולם עם סוכר. ריבה זו יכולה לשמש כממרח, תוספת ליוגורט, או כמילוי למאפים.

  3. צ'אטני לוקוואט: צ'אטני לוקוואט הוא מלווה מענג למנות מלוחות. זה משתלב היטב עם בשרים על האש, עוף ופירות ים.

  4. סלסת שסק: ניתן לחתוך לקוביות ולשלב עם עגבניות, בצל, כוסברה ופלפל צ'ילי ליצירת סלסה ייחודית ומתוקה. הסלסה הזו נהדרת עם דגים או עוף בגריל.

  5. טארטים ופשטידות של שסק: שסק מהווים מילוי טעים לטארטים, פשטידות או גאלטים. הטעם המתוק-חריף משלים קרום חמאה.

  6. סורבה שסק: מהפרי אפשר להכין סורבה או סורבה שסק מרענן. מערבבים את השסקים עם סוכר ונגיעת מיץ לימון, מקפיאים ונהנים.

  7. שייק שסק: הוסף שסק לשייק שלך לחיזוק מתוק ובריא באופן טבעי. שלבו אותם עם יוגורט, קרח ופירות אחרים.

  8. ליקר לוקוואט: ניתן להשתמש בשסק להחדרת ליקרים, וליצור ליקר ייחודי ובעל טעם שניתן ליהנות ממנו בפני עצמו או בקוקטיילים.

  9. מנת עוף : ניתן לשלב שסק ברוטב מתוק ומלוח לעוף . הם מוסיפים טעם מיוחד למנה.

  10. לפתן שסק: מבשלים שסק עם סוכר ומעט תבלינים ליצירת לפתן שסק. אפשר להגיש עם קינוחים, גלידה או יוגורט.

  11. מאפינס ולחם שסק: ניתן לחתוך לקוביות ולהוסיף למאפינס או למתכוני לחם מהירים, המספקים פרץ של מתיקות טבעית.

  12. חומץ לוקוואט: ניתן להשתמש בשסק להכנת חומץ בעל טעם, שניתן להשתמש בו ברוטב לסלט ובמרינדות.

שסק הם פרי רב תכליתי שניתן להשתמש בו במתכונים מתוקים ומלוחים כאחד, אז אל תהססו להיות יצירתיים במטבח ולחקור את הדרכים הרבות ליהנות מהטעם הייחודי שלהם.

מתכון מאפינס שסק

מאפינס שסק אלו הם דרך מענגת ליהנות מהטעם הייחודי של שסק. תוספת השסק מעניקה מתיקות טבעית ופרץ של טעם פירותי למאפינס. הנה איך להכין אותם:

רכיבים:

  • 1 כוס קמח 
  • 1/2 כוס קמח מלא
  • 1/2 כוס סוכר מגורען
  • 1/2 1 כפיות אבקת אפייה
  • 1/2 כפית סודה לשתייה
  • 1/4 כפית מלח
  • 1/2 כוס חמאה ללא מלח, מומסת
  • 2 ביצים גדולות
  • 1/2 כוס חמאה
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 1/2 1 כוסות שסק, קלופים, זרעים וקצוצים
  • אופציונלי: 1/2 כוס אגוזים קצוצים (למשל אגוזי פקאן או אגוזי מלך)

הוראות:

  1. מחממים את התנור ל-190 מעלות צלזיוס, משמנים תבנית מאפינס או מרפדים אותה בציפוי מאפינס.

  2. בקערת ערבוב מערבבים את הקמח לכל מטרה, קמח מלא, סוכר, אבקת אפייה, סודה לשתייה ומלח. מערבבים את החומרים היבשים יחד.

  3. בקערה אחרת, טורפים יחד את החמאה המומסת, הביצים, החמאה ותמצית הווניל עד לקבלת תערובת אחידה.

  4. יוצקים את החומרים הרטובים לתוך החומרים היבשים ומערבבים רק עד לאיחוד. היזהר לא לערבב יתר על המידה; כמה גושים בבלילה בסדר.

  5. מקפלים פנימה בעדינות את השסקים הקצוצים ואם רוצים את האגוזים הקצוצים.

  6. חלקו את בלילת המאפינס באופן שווה בין כוסות המאפינס בתבנית המוכנה שלכם.

  7. אופים בתנור שחומם מראש כ-18-20 דקות, או עד שהמאפינס מזהיבים וקיסם הננעץ במרכז המאפינס יוצא נקי.

  8. מוציאים את המאפינס מהתנור ומניחים להם להתקרר בתבנית המאפינס לכמה דקות. לאחר מכן, העבירו אותם לרשת להתקררות מלאה.

תיהנו ממאפינס השסק הביתי שלכם כחטיף מענג או לארוחת בוקר. השסק מוסיפים טעם מתוק וחריף באופן טבעי למאפינס הללו, מה שהופך אותם לפינוק ייחודי וטעים.

שסק אחסון נכון

אחסון נכון חשוב כדי לשמור על שסק טרי וטעים. להלן מספר הנחיות לאחסון שסק:

  1. קירור: שסק עדיף לאחסן במקרר. מניחים אותם בשקית ניילון מחוררת או בכלי עם חורי אוורור כדי לאפשר זרימת אוויר.

  2. טמפרטורה: יש לאחסן שסק בטמפרטורה של סביב ( 40-45°F (C4-7. מגירת הפירות של המקרר היא מיקום מתאים.

  3. הפרדה: הימנעו מאחסון שסק לצד פירות המייצרים גז אתילן, כמו תפוחים ובננות, שכן אתילן יכול להאיץ את הבשלת השסק.

  4. שסק בוסר: אם השסקים עדיין לא בשלים לגמרי, אפשר להניח אותם על השיש בטמפרטורת החדר למשך כמה ימים כדי להבשיל. ברגע שהם מגיעים לבשלות הרצויה, מעבירים אותם למקרר.

  5. שסק בשל: אם השסקים כבר בשלים ואתם רוצים להאריך את חיי המדף שלהם, אחסנו אותם במקרר כדי להאט את המשך ההבשלה ולמנוע קלקול.

  6. הקפאה: אם יש לכם שפע של שסקים ואתם רוצים לשמר אותם לאורך זמן, אפשר להקפיא אותם. כדי להקפיא שסק, לשטוף, לקלף, להוציא זרעים ולחתוך אותם לפרוסות. מניחים את הפרוסות בשכבה אחת על נייר אפייה ומקפיאים עד שהם מוצקים. לאחר מכן, העבירו את הפרוסות הקפואות לכלי אטום או לשקית מקפיא. ניתן להשתמש בהם בשייקים או במתכונים היישר מהמקפיא.

השסקים מאוחסנים כהלכה יכולים להישאר טריים במקרר עד שבועיים. עם זאת, עדיף ליהנות מהם טריים, שכן המרקם והטעם שלהם עשויים להשתנות מעט עם אחסון ממושך.

תוכלו לעיין בכתבות נוספות

שתפו את העמוד

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

רוצים להכיר את סוגי הדגים

רוצים להכיר את סוגי הפירות

למדו את סוגי הגבינות

כל הזכויות שמורות לאתר האקדמיה למזון © 2020

הפוסט שסק: כל מה שצריך לדעת (שסק באנגלית ועוד) – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>
פומלה: כל מה שצריך לדעת (פומלה אדומה ועוד) – האקדמיה למזון https://b4u.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%94/ Tue, 31 Oct 2023 07:43:15 +0000 https://b4u.co.il/?p=13510 פומלה כל מה שצריך לדעת על פומלה הפומלה, המכונה לעתים קרובות "סבא של פירות ההדר", היא פרי שובה לב ומלכותי השואב תשומת לב בגודלו המרשים,

הפוסט פומלה: כל מה שצריך לדעת (פומלה אדומה ועוד) – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>

פומלה

כל מה שצריך לדעת על פומלה

הפומלה, המכונה לעתים קרובות "סבא של פירות ההדר", היא פרי שובה לב ומלכותי השואב תשומת לב בגודלו המרשים, במראהו התוסס ובטעם המשלב מתיקות עם רמז עדין של חמצמצות.

פומלה

הקסם של הפומלה:היא פרי שובה לב ומלכותי השואב תשומת לב בגודלו המרשים, במראהו התוסס ובטעם המשלב מתיקות עם רמז עדין של חמצמצות. זוהי פנינת הדרים המציעה חוויה מפתה וייחודית למי שבר מזל להיתקל בה.

מראה: במבט ראשון, הפומלה לוכדת את העין בנוכחותה המלכותית. זהו אחד מפירות ההדר הגדולים ביותר, לעתים קרובות מגמד את בני דודיו ההדרים. הקליפה העבה והמרקמת של הפומלה, שיכולה לנוע בין ירוק חיוור לצהוב תוסס, מסתירה את האוצר שבתוכו. כשמקלפים בעדינות את הקליפה, הפרי מתגלה, עטוף בפלחי לבן פנינה או סומק-ורוד, כל אחד בוהק ברעננות.

מרקם: בשרה של הפומלה עסיסי במיוחד, אך הוא שומר על מוצקות מספקת, ומציע ניגוד מענג בין העסיסיות העדינה שלה ושלמות המבנית של הפרי. כל ביס הוא עדות לאיזון המושלם של הטבע.

טעם: בעוד בלוטות הטעם שלך רוקדות בהנאה, הפומלה חושפת את טעמה, שהוא נישואים הרמוניים של מתיקות וחמיצות קלושה ומגרה. טעמה מרענן ונקי, מתואר לרוב כגרסה עדינה ועדינה יותר של האשכולית, ללא שום מרירות.

ארומה: חיתוך הקליפה העבה משחרר ארומה רעננה וממריצה הלוכדת את המהות של מטעי הדרים ומטעי שמש. הריח הוא תזכורת לשפע ולחיוניות של הטבע.

תכליתיות: הפומלה היא פרי רב תכליתי, בבית באותה מידה כחטיף עצמאי או משולב במגוון יצירות קולינריות. ניתן לקלף את הפלחים שלה וליהנות ממנה כפינוק מרענן ומעניק לחות, או להוסיף אותה לסלטי פירות, להשתמש בה בקוקטיילים, או אפילו להפוך למרמלדה טעימה.

משמעות תרבותית: מעבר למשיכה הקולינרית שלה, לפומלה יש משמעות תרבותית בחלקים רבים של העולם. לעתים קרובות היא מזוהה עם שגשוג, מזל טוב ושפע, מה שהופך אותה לסמל של חגיגה במהלך פסטיבלים ואירועים מיוחדים.

תחושת הדר: הפומלה היא לא רק פרי; זו חוויה. היא מענגת את החושים עם הגודל, המרקם, הטעם והניחוח שלה. נוכחותה בעולם ההדרים היא תזכורת לגיוון ולפלאים שהטבע מציע, והיא משמשת הזמנה להתענג על ההנאות הפשוטות אך יוצאות הדופן המצויות בפירות ההדר.

קצת רקע

הפומלה (Citrus maxima) היא פרי הדר בעל היסטוריה עשירה ונוכחות בולטת בתרבויות שונות ברחבי העולם. הנה קצת מידע רקע על הפומלה:

1. מקור: מאמינים שמקור הפומלה בדרום מזרח אסיה, במיוחד באזורים המקיפים כיום את מלזיה ואינדונזיה. יש לה היסטוריה ארוכה של גידול באזורים אלה והוא גדל כבר אלפי שנים.

2. סיווג בוטני: הפומלה מסווגת מבחינה בוטנית כ-Citrus maxima והיא חברה במשפחת Rutaceae, הכוללת פירות הדר אחרים כמו תפוזים, לימונים ואשכוליות.

3. מראה: הפומלות הן אחד מפירות ההדר הגדולים ביותר, לרוב גדולים יותר מאשכולית. יש להם קליפה עבה, חלונית וירוקה או צהובה שיכולה להיות מאתגרת לקלף. הבשר בפנים הוא בדרך כלל ירוק חיוור, צהוב או ורוד ומחולק למקטעים, בדומה לפירות הדר אחרים.

4. טעם וארומה: לפומלות יש טעם מתוק ועדין חמצמץ, עם טעם מרענן ונקי. הם פחות מרירים מאשכוליות ולעתים קרובות יש להם ארומה הדרים עדינה יותר.

5. שימושים קולינריים: פומלות נהנות במגוון יישומים קולינריים. לעתים קרובות הם נאכלים טריים על ידי קילוף הקליפה העבה והפרדת הפלחים. ניתן להוסיף את הפלחים לסלטי פירות, להשתמש בהם כנשנוש, או לשלב אותם בקינוחים ובמנות מלוחות. בתרבויות מסוימות, הם משמשים במאכלים ובקינוחים מסורתיים.

6. משמעות תרבותית: לפומלה יש משמעות תרבותית וסמלית במקומות רבים בעולם. הוא מזוהה עם שגשוג, מזל טוב ושפע במספר תרבויות אסייתיות, והוא מוצע בדרך כלל כמתנה במהלך פסטיבלים וחגיגות.

7. יתרונות בריאותיים: הפומלות הן מקור טוב לויטמין C וסיבים תזונתיים. הם דלים בקלוריות ובשומן, מה שהופך אותם לתוספת בריאה לתזונה. תכולת המים הגבוהה של הפרי הופכת אותו ללחות ומרענן.

8. זנים: ישנם מספר זנים של פומלה, כולל צ'נדלר, פומלה דבש ופומלה אדומה תאילנדית, כל אחד עם וריאציות בגודל, בצבע ובטעם.

9. גידול גלובלי: הפומלות גדלות בחלקים שונים של העולם, כולל דרום מזרח אסיה, סין, הודו, ארצות הברית (במיוחד בפלורידה וקליפורניה), ואזורים טרופיים וסובטרופיים אחרים.

10. קציר וזמינות: הפומלות הן בדרך כלל בעונה במהלך חודשי הסתיו המאוחרים והחורף, בהתאם לאזור. לעתים קרובות הם זמינים בקלות בסופרמרקטים ובשווקים המקומיים בעונת השיא שלהם.

טעמה המתון והמתוק של הפומלה, יחד עם המשמעות התרבותית שלה, הופכים אותה לפרי אהוב במקומות רבים בעולם. הוא נחגג לא רק בשל טעמו אלא גם בשל תפקידו במסורות וחגיגות שונות.

פומלה מדינות בעולם

פומלה (Citrus maxima) תורבת במספר מדינות ברחבי העולם, בעיקר באזורים טרופיים וסובטרופיים בהם האקלים מסייע לייצור פרי הדר. להלן כמה מהמדינות בהן גדלים פומלות בדרך כלל:

  1. תאילנד: תאילנד היא אחת היצרניות והיצואניות הגדולות של פומלות. הפומלות התאילנדיות ידועות בטעמן המתוק והריחני.

  2. מלזיה: הפומלות גדלות במלזיה ולעתים קרובות נהנים מהן כפרי מרענן.

  3. אינדונזיה: אינדונזיה, במיוחד האי באלי, ידועה בייצור הפומלות שלה. פומלות באלינזיות מוערכות בזכות איכותן.

  4. וייטנאם: הפומלות הן פרי פופולרי בווייטנאם ומשמשות במגוון מנות וחטיפים.

  5. סין: הפומלות מעובדות באופן נרחב בדרום סין. לעתים קרובות הם מזוהים עם פסטיבל אמצע הסתיו, חגיגה משמעותית בתרבות הסינית.

  6. פיליפינים: פומלות, הידועות במקום "סוהא", גדלות בפיליפינים ונהנות מהן טריות או כמרכיב במנות שונות.

  7. הודו: הפומלות מעובדות בחלקים שונים של הודו, כולל מדינות מהראשטרה, אנדרה פראדש וטלנגנה.

  8. ארצות הברית: בארצות הברית מגדלים פומלות במדינות עם אקלים מתאים, כמו פלורידה, קליפורניה וטקסס.

  9. ישראל: הפומלות מעובדות בישראל וזמינות בשווקים המקומיים ובחנויות הסופר.

  10. דרום אפריקה: דרום אפריקה ידועה בייצור הפומלות שלה, כשהפרי זמין בשווקים המקומיים וליצוא.

  11. אוסטרליה: הפומלות גדלות בחלקים מאוסטרליה, במיוחד בקווינסלנד ובניו סאות' ויילס.

  12. ספרד: בספרד מגדלים פומלות, והם משמשים לעתים קרובות בסלטי פירות וקינוחים.

  13. ברזיל: הפומלות גדלות בברזיל, ונהנים מהן כפרי טרי או בשימוש במיצים ובהכנות קולינריות.

הפומלות זוכות להערכה על טעמן המתוק, המתון והגודל הגדול. לעתים קרובות הם נצרכים טריים או משמשים במגוון מנות, החל מסלטים וסלטים ועד שימורים וקינוחים. זמינות הפומלות יכולה להשתנות לפי אזור ועונה, כאשר הפרי נמצא בשפע ביותר במהלך עונת הקציר שלו.

פומלה אדומה

"פומלה אדומה" היא זן של פומלה (Citrus maxima) הידועה בבשרו האדמדם או הוורוד. המונח "פומלה אדומה" מתייחס בדרך כלל לצבע הפנים של הפרי ולא לקליפה שלו, שלעיתים קרובות הוא ירוק או צהוב. להלן כמה מאפיינים מרכזיים של פומלה אדומה:

  1. צבע בשר: התכונה המגדירה של פומלה אדומה היא בשרה, שנע בין ורוד חיוור לאדום עמוק. צבע זה מייחד אותו מזני פומלה אחרים עם בשר לבן או צהוב.

  2. טעם: פומלה אדומה ידועה בטעמה המתוק והחריף. הטעם נחשב לרוב פחות מר מזה של אשכולית, מה שהופך אותו לפרי הדר מרענן ומהנה.

  3. גודל: פומלות אדומות, כמו פומלות אחרות, הן מהגדולות מכל פירות ההדר. הם יכולים להיות די משמעותיים, עם כמה פירות בודדים במשקל של כמה קילוגרמים.

  4. חיצוני: העור של פומלה אדומה הוא בדרך כלל ירוק או צהוב, בדומה לזה של זני פומלה אחרים. צבע העור יכול להשתנות בהתאם לגורמים כמו בשלות ותנאי גידול.

  5. שימוש: פומלה אדומה נהנית טריה כחטיף, בסלטים או כמרכיב פרי במנות שונות. ניתן להשתמש בו ביישומים קולינריים מתוקים ומלוחים כאחד.

  6. משמעות תרבותית: בתרבויות מסוימות, פומלות אדומות נחשבות לסמלים של מזל טוב ושגשוג ולעתים קרובות נכללות בחגיגות ובפסטיבלים.

  7. זמינות: זמינות הפומלה האדומה יכולה להשתנות לפי אזור ועונה, כמו עם פירות הדר אחרים. הוא נמצא בדרך כלל באזורים שבהם מגדלים פירות הדר.

פומלה אדומה היא פרי הדר פופולרי וטעים, שנחשף בטעמה הייחודי ובצבעה התוסס. ניתן ליהנות ממנה בדרכים שונות והיא מוערכת בשל המתיקות והטעם המרענן שלה, במיוחד בהגשה טריה או בשימוש בסלטי פירות וקינוחים.

ערכים תזונתיים

פומלה, פרי הדר גדול ומרענן, מציעה יתרונות תזונתיים שונים. הנה סקירה כללית של הערך התזונתי המשוער של מנת 100 גרם של פומלה טרייה וגולמית:

  • קלוריות: 38 קק"ל
  • פחמימות: 9.6 גרם
    • סיבים תזונתיים: 1.0 גרם
    • סוכרים: 6.2 גרם
  • חלבון: 0.8 גרם
  • שומן: 0.1 גרם
  • ויטמין C: 61.2 מ"ג (כ-102% מהערך היומי)
  • ויטמין A: 31 IU (כ-1% מהערך היומי)
  • פולאט (ויטמין B9): 22 מיקרוגרם (כ-6% מהערך היומי)
  • אשלגן: 216 מ"ג (כ-6% מהערך היומי)
  • מגנזיום: 6 מ"ג (כ-2% מהערך היומי)
  • זרחן: 8 מ"ג (כ-1% מהערך היומי)
  • סידן: 12 מ"ג (כ-1% מהערך היומי)

הערה מידע תזונתי:

  • הפומלות דלות בקלוריות ובשומן, מה שהופך אותן לתוספת בריאה לתזונה.
  • הם מקור טוב לויטמין C, החיוני לתמיכה חיסונית ולבריאות העור.
  • הפומלות מספקות כמות קטנה של סיבים תזונתיים, שיכולים לתרום לבריאות מערכת העיכול.
  • הפרי מכיל אשלגן, מינרל חשוב לשמירה על איזון אלקטרוליטים ותמיכה בבריאות הלב.
  • הפומלות דלות בנתרן ובכולסטרול.

חשוב לציין שהתכולה התזונתית של הפומלה יכולה להשתנות מעט על סמך גורמים כמו מגוון הפרי, בשלותו ותנאי הגידול. הפומלות מוערכות לא רק בגלל התוכן התזונתי שלהן אלא גם בגלל טעמן המרענן והמתוק עדין, מה שהופך אותן לתוספת בריאה ומהנה לתזונה מאוזנת.

איך לקלף פומלה - nachshonfruits

פומלה יתרונות בריאותיים

פומלה, פרי הדר טעים ומרענן, מציע מגוון יתרונות בריאותיים בזכות התוכן התזונתי והתרכובות הטבעיות שלה. להלן כמה מהיתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים של צריכת פומלה:

  1. עשירה בויטמין C: פומלה היא מקור מצוין לויטמין C, שהוא נוגד חמצון רב עוצמה התומך במערכת החיסון, מסייע לגוף לספוג ברזל ממזונות צמחיים ומקדם עור בריא.

  2. ניהול משקל: הפומלה דלה בקלוריות ומכילה סיבים תזונתיים, שיכולים לעזור לקדם תחושת שובע, מה שהופך אותה לאפשרות חטיף משביעה ובריא למי שמחפש לנהל את משקלו.

  3. בריאות מערכת העיכול: הסיבים התזונתיים בפומלה יכולים לסייע בעיכול, לווסת את תנועות המעיים ולמנוע עצירות. זה תומך בבריאות מערכת העיכול הכללית.

  4. הידרציה: לפומלה יש תכולת מים גבוהה, מה שיכול לעזור לשמור על לחות, במיוחד במזג אוויר חם.

  5. בריאות הלב: תכולת האשלגן בפומלה יכולה לעזור לווסת את לחץ הדם ולתמוך בבריאות הלב וכלי הדם על ידי הפחתת הסיכון ליתר לחץ דם ולמחלות לב קשורות.

  6. תכונות נוגדות חמצון: הפומלה מכילה נוגדי חמצון, כגון ויטמין C ופיטונוטריינטים אחרים, המסייעים במאבק בלחץ חמצוני ומגנים על התאים מפני נזקים הנגרמים על ידי רדיקלים חופשיים.

  7. בריאות העור: ויטמין C חיוני לייצור קולגן, חלבון התומך בעור בריא. צריכת פומלה יכולה לתרום לשמירה על גמישות העור ומראה צעיר.

  8. הורדת כולסטרול: כמה מחקרים מצביעים על כך שתרכובות מסוימות שנמצאות בפומלה עשויות לסייע בהפחתת רמות הכולסטרול, ועשויות להועיל לבריאות הלב.

  9. השפעות אנטי דלקתיות: פומלה מכילה תרכובות ביו-אקטיביות בעלות תכונות אנטי דלקתיות פוטנציאליות, אשר עשויות לסייע בהפחתת הדלקת בגוף ולהוריד את הסיכון למחלות כרוניות הקשורות לדלקת.

  10. תמיכה בירידה במשקל: הפומלה נחשבת לעזר טבעי לירידה במשקל בשל תכולת הקלוריות הנמוכה, הסיבים הרבים ותכונות ההידרציה שלה. זה יכול להוות תוספת מספקת ומזינה לתזונה להרזיה.

  11. בריאות העצם: ויטמין C בפומלה ממלא תפקיד ביצירת קולגן ועשוי לתרום לבריאות העצם. צריכת מזונות עשירים בוויטמין C כמו פומלה חשובה לשמירה על עצמות חזקות ובריאות.

חשוב לציין כי בעוד שפומלה מציעה את היתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים הללו, היא רק מרכיב אחד של תזונה מאוזנת ומגוונת. כדי למקסם את היתרונות, יש ליהנות ממנה כחלק מתוכנית אכילה בריאה ומזינה. אם יש לך חששות בריאותיים ספציפיים או דרישות תזונתיות, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע רפואי או דיאטנית רשומה.

זנים

פומלה הוא פרי הדר הידוע בטעמו המתוק והחריף, וישנם סוגים וזנים שונים של פומלות המטופחים ברחבי העולם. השמות והמאפיינים הספציפיים של זני פומלה יכולים להשתנות לפי אזור, אבל הנה כמה סוגים ידועים:

  1. אורובלנקו (מתוקה): הפומלה של האורובלנקו היא זן פופולרי הידוע בטעמו המתוק והעדין. יש לה עור צהוב חיוור עד ירקרק ובשר ירקרק-צהוב עד ורוד. פומלות אורובלנקו הן לרוב חסרות גרעינים.

  2. אשכולית דאנקן (דנקן פומלה): אמנם לא פומלה אמיתית, אשכולית דאנקן מכונה לעתים קרובות פומלה דאנקן. יש לה טעם עדין ומתוק, מה שהופך אותו דומה לפומלות מסורתיות. יש לה בשר ירקרק-צהוב עד ורדרד.

  3. צ'נדלר פומלה: פומלות צ'נדלר גדולות ובדרך כלל יש להן עור עבה, ירקרק-צהוב עד צהוב חיוור. הבשר ורוד עד אדום עמוק וידועה בטעמה המתוק והמעט חריף, גם זן זה הנפוץ בישראל

  4. פומלת דבש: פומלות דבש הן זן פופולרי, במיוחד בשווקים באסיה. יש להם טעם מתוק דמוי דבש עם עור ירוק עד צהוב ובשר חיוור עד ורדרד. פומלות דבש זוכות לעתים קרובות להערכה על טעמן המרענן.

  5. פומלה טהיטית: פומלות טהיטיות ידועות בגודלן הגדול ובעורן בירוק עז עד צהוב חיוור. הבשר בדרך כלל צהוב חיוור ובעל טעם עדין ומתוק.

  6. פומלה אדומה תאילנדית: הפומלות האדומות התאילנדיות בולטות בבשרן האדום או הוורוד, בעל טעם מתוק ומעט חריף. העור יכול לנוע בין ירוק לוורוד.

  7. קאו פאן פומלה: זן הפומלה התאילנדי הזה מוכר בזכות בשרה הוורוד או האדום וטעמו המתוק. העור יכול להיות ירוק או ורוד.

  8. פומלה באלינזית: פומלה זו גדלה בבאלי, אינדונזיה, בעלת עור ירקרק-צהוב ובשר חיוור עד ורדרד. היא מוערכת על טעמה המתוק.

  9. ג'רוק באלי: זן אינדונזי נוסף, ג'רוק באלי, הוא פומלה מתוקה וריחנית עם קליפה צהובה-ירקרק ובשר צהוב חיוור.

  10. פומלה סינית לבנה: לזן הפומלה הסיני הזה יש עור ירקרק-צהוב ובשר צהוב חיוור עד ורדרד. היא ידועה בטעמה המתוק והיא משמשת לעתים קרובות במהלך פסטיבל אמצע הסתיו בסין.

אלו הן רק כמה דוגמאות לזני הפומלות המצויים ברחבי העולם. לכל זן עשויים להיות פרופילי טעם מעט שונים, והשמות והמאפיינים הספציפיים יכולים להשתנות לפי אזור והעדפות מקומיות. ללא קשר למגוון, הפומלות אהובות על טעמן המתוק והמרענן.

African Shaddock
Bali Honey
Chandler
Chinese Honey
Indian River
Johor Swwet and Sour
Malaysian
Mato Buntan
Red Globe
Tahitian
Thai
Thong Dee

פומלה שימושים במטבח

פומלה, עם טעמה המתוק והמתוח עדין, היא פרי רב תכליתי שניתן להשתמש בו במגוון מנות. הנה כמה מנות ומתכונים טעימים שניתן להכין באמצעות פומלה:

  1. סלט פומלה: סלט פומלה הוא מאכל מרענן ופופולרי במטבחים רבים של דרום מזרח אסיה. הוא כולל בדרך כלל פלחי פומלה, שרימפס, עשבי תיבול, בוטנים ורוטב טעים עשוי ממיץ ליים, רוטב דגים ופלפל צ'ילי. זהו שילוב מענג של טעמים מתוקים, מלוחים וחריפים.

  2. סלסה פומלה: השתמשו בפלחי פומלה כדי ליצור סלסה ייחודית ותוססת. שלבו פומלה עם בצל אדום חתוך לקוביות, כוסברה, מיץ ליים ומגע של מלח וסוכר. זוהי תוספת מצוינת לעוף או דגים בגריל.

  3. שייק פומלה: מערבבים פלחי פומלה עם יוגורט או חלב קוקוס לשייק קרמי ומרענן. אתם יכולים גם להוסיף פירות אחרים כמו בננה, אננס או מנגו לתוספת טעם.

  4. סורבה פומלה: מכינים סורבה קליל ופירותי על ידי טחינת בשר פומלה עם סוכר ומעט מיץ לימון. הקפיאו את התערובת, ותקבלו פינוק קפוא מענג.

  5. פומלה קארי: ניתן להוסיף פומלה לקארי תאילנדי או דרום מזרח אסיה לפרץ של מתיקות. זה משתלב היטב עם חלב קוקוס ותבלינים ארומטיים.

  6. ריבת פומלה: הופכים את הפומלה לריבה טעימה על ידי רתיחה של הפירות עם סוכר עד שהוא מסמיך. מרמלדה ביתית זו יכולה לשמש כממרח או כתוספת לקינוחים.

  7. סלט פומלה ואבוקדו: שלבו פלחי פומלה עם אבוקדו בשל, בצל אדום וויניגרט פשוט לסלט קרמי וחריף.

  8. פרפה פומלה לקינוח: ערבבו פלחי פומלה עם יוגורט יווני, דבש וגרנולה כדי ליצור פרפה קינוח מענג.

  9. שלגון פומלה: טוחנים פומלה עם מעט סוכר ויוצקים את התערובת לתבניות ארטיקים לפינוק קפוא המושלם לימים חמים.

  10. סושי פומלה: צרו רול סושי מרענן וייחודי באמצעות פלחי פומלה יחד עם דגים טריים, אבוקדו ושאר מרכיבי סושי.

  11. מוקפצים פומלה ועוף: שלבו פומלה במוקפץ עם עוף, ירקות ורוטב טעים לארוחה מאוזנת וחריפה.

אלו הם רק כמה רעיונות שיעזרו לך להתחיל בשילוב פומלה ברפרטואר הקולינרי שלך. הטעם המתוק והמתוק של פומלה משתלב היטב עם מגוון מרכיבים וניתן להשתמש בו במנות מלוחות ומתוקות כאחד. תהיו יצירתיים ותיהנו מפרי ההדר הטעים הזה במגוון דרכים.

מתכון מוקפץ עוף עם פומלה

מוקפץ הפומלה והעוף הזה הוא שילוב מענג של עוף רך, ירקות תוססים והטעם המתוק והחריף של הפומלה. זוהי מנה קלה ומהירה להכנה, מה שהופך אותה למושלמת לארוחת ערב בשבוע. הנה איך להכין את זה:

רכיבים:

עבור המוקפץ:

  • 2 חזה עוף ללא עצמות, פרוס דק
  • 1 פומלה גדולה, קלופה, מפולחת וללא גרעינים
  • 2 כוסות ירקות מעורבים (כגון פלפלים, ברוקולי, אפונת שלג או גזר), פרוסים דק
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • חתיכת ג'ינג'ר בגודל 1 אינץ', טחון
  • 2 כפות שמן צמחי
  • מלח ופלפל לפי הטעם

בשביל הרוטב:

  • 3 כפות רוטב סויה
  • 2 כפות רוטב צדפות
  • 1 כף דבש או סוכר חום
  • 1 כפית עמילן תירס

הוראות:

  1. מכינים את הרוטב:

    • בקערה קטנה, טורפים יחד את רוטב הסויה, רוטב הצדפות, הדבש או הסוכר החום ועמילן התירס. ומערבבים.
  2. מבשלים את העוף:

    • מחממים 1 כף שמן צמחי במחבת גדולה או בווק על אש בינונית-גבוהה.
    • מתבלים את העוף הפרוס במלח ופלפל.
    • מוסיפים את העוף למחבת ומטגנים תוך ערבוב במשך 3-4 דקות, או עד שהוא מבושל ומעט שחום. מוציאים את העוף מהמחבת ומניחים אותו בצד.
  3. מבשלים את הירקות:

    • באותה מחבת מוסיפים את כף השמן הצמחי הנותרת.
    • מוסיפים את השום והג'ינג'ר הטחונים ומאדים כ-30 שניות, או עד לקבלת ריח להיזהר לא לשרוף.
    • מוסיפים את הירקות המעורבים למחבת ומטגנים תוך ערבוב במשך 2-3 דקות, או עד שהם מתחילים להתרכך.
  4. מערבבים עוף ורוטב:

    • מחזירים את העוף המבושל למחבת עם הירקות.
    • יוצקים את הרוטב על העוף והירקות.
  5. הוסף פומלה:

    • מכניסים בעדינות את פלחי הפומלה, נזהרים לא לשבור אותם. הפומלה תוסיף טעם מתוק וחריף למנה.
  6. מערבבים ומחממים:

    • מערבבים הכל יחד ומבשלים עוד 1-2 דקות, או עד שהרוטב מסמיך מעט והפומלה מחוממת.
  7. מגישים:

    • מגישים את הפומלה והעוף מוקפצים חמים, מעוטרים בעשבי תיבול טריים כמו כוסברה או בצל ירוק, אם רוצים.

תיהנו מהמוקפץ הטעים הזה עם הטעם הייחודי והמענג של הפומלה. זו ארוחה משביעה ובריאה שבטוח תשמח את בלוטות הטעם שלכם.

פומלה אחסון נכון

אחסון נכון חיוני כדי לשמור על טריות הפומלה ולהאריך את חיי המדף שלה. הנה איך לאחסן פומלה כראוי:

  1. טמפרטורת החדר: ניתן לאחסן פומלות שלמות ולא מקולפות בטמפרטורת החדר למשך מספר ימים עד שבוע, בהתאם לבשלותן. יש לשמור אותם במקום קריר ויבש הרחק מאור שמש ישיר. יש לוודא שהפומלה מאווררת היטב כדי למנוע צמיחת עובש.

  2. קירור (אחסון מורחב): לאחסון לטווח ארוך יותר, מניחים פומלות במקרר. אחסן אותם במגירת ה-Crisper או בשקית ניילון מחוררת כדי לשמור על לחות תוך מתן זרימת אוויר מסוימת. קירור יכול להאריך את הטריות של הפומלה עד כמה שבועות.

  3. פומלה קלופה ומפולטת: אם כבר קילפתם ופילטתם את הפומלה, אחסנו את הנתחים בכלי אטום או בשקיות ניילון הניתנות לסגירה חוזרת במקרר. עדיף לצרוך את הפלחים תוך מספר ימים כדי לשמור על טריותם וטעמם.

  4. פומלה חתוכה (לשימוש לטווח קצר): אם חתכתם פומלה וברצונכם לשמור עליה טרייה לזמן קצר, עטפו את החלק החתוך בניילון נצמד או הניחו בכלי אטום. אחסנו אותה במקרר וצרכו אותה תוך יום או יומיים.

  5. הקפאה (אופציונלי): ניתן להקפיא פלחי פומלה לאחסון ארוך יותר, אך קחו בחשבון שהקפאה עשויה לשנות מעט את המרקם. כדי להקפיא, מניחים את הפלחים על נייר אפייה, מקפיאים עד שהם מוצקים, ואז מעבירים אותם לשקית מקפיא הניתנת לסגירה חוזרת. פומלה קפואה יכולה לשמש בשייקים או במתכונים אבל פחות מתאימה לאכילה טרייה.

זכרו שאיכות הפומלה עלולה לרדת עם הזמן, ולכן עדיף לצרוך אותה כשהיא במיטבה. אחסון נכון יעזור לשמור על הטעם והמרקם שלה. בנוסף, אם אתם מתכננים לאחסן פומלה לתקופה ממושכת, שיקלו להשתמש בנתחים הקפואים למטרות קולינריות במקום לצרוך אותם טריים.

תוכלו לעיין בכתבות נוספות

זנים של פטריות למאכל
ירקות

זנים של פטריות למאכל

זנים של פטריות זנים של פטריות מאכל, מה אנחנו יודעים עליהם? הפטרייה היא צמח בדרגה ביוליגית נמוכה ביותר, ומרכיביה הם 85%- 90% מים, 6%חלבון ,5%

קרא עוד »

שתפו את העמוד

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

רוצים להכיר את סוגי הדגים

רוצים להכיר את סוגי הפירות

למדו את סוגי הגבינות

כל הזכויות שמורות לאתר האקדמיה למזון © 2020

הפוסט פומלה: כל מה שצריך לדעת (פומלה אדומה ועוד) – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>
חבוש: כל מה שצריך לדעת (חבוש מתכון ועוד) – האקדמיה למזון https://b4u.co.il/%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a9/ Mon, 30 Oct 2023 09:27:53 +0000 https://b4u.co.il/?p=13363 חבוש כל מה שצריך לדעת על חבוש חבוש – הוא פרי עם מראה מיוחד, לרוב בצורת אגס, בעל קליפה זהוב-צהוב או ירקרק-צהוב בעל מרקם פלומתי

הפוסט חבוש: כל מה שצריך לדעת (חבוש מתכון ועוד) – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>

חבוש

כל מה שצריך לדעת על חבוש

חבוש - הוא פרי עם מראה מיוחד, לרוב בצורת אגס, בעל קליפה זהוב-צהוב או ירקרק-צהוב בעל מרקם פלומתי או מטושטש. הפרי בדרך כלל קשה ומוצק,

חבוש קצת רקע

חבוש, הידוע מדעית בשם Cydonia oblonga, הוא פרי שיש לו היסטוריה ארוכה וסיפורת. הנה קצת מידע רקע על פרי החבוש:

1. מוצא: מאמינים כי מקורו של החבוש באזור הכולל את איראן, טורקיה והאזורים הסובבים אותו במזרח התיכון של ימינו. יש לו היסטוריה של טיפוח החל מ-4,000 שנה.

2. מראה: חבוש הוא פרי בעל מראה מיוחד, לרוב בצורת אגס, בעל קליפה זהוב-צהוב או ירקרק-צהוב שעשוי להיות בעל מרקם פלומתי או מטושטש. הפרי בדרך כלל קשה ומוצק, בניגוד לבשר הרך יותר של אגסים ותפוחים.

3. טעם וארומה: לחבוש יש טעם ייחודי שהוא שילוב של מתוק, חמצמץ ומעט עפיצות. לעתים קרובות הוא מתואר כבעל ארומה פרחונית ורמז של הדרים.

4. שימושים קולינריים: חבוש לא נאכל בדרך כלל גולמי בשל בשרו המוצק והעפיצות שלו. במקום זאת, הוא משמש לרוב בבישול ואפייה. החבוש מוערך בזכות תכולת הפקטין הגבוהה שלו, מה שהופך אותו לאידיאלי להכנת ריבות, ג'לי וקונפיטורה. הוא משמש גם בפשטידות, טארטים וקינוחים אחרים. בחלק מהמטבחים של המזרח התיכון והים תיכוני, החבוש משמש להכנת ממרח מתוק הנקרא "גבינת חבושים" או "ממבריו", שמשתלבת היטב עם גבינה.

5. ערך תזונתי: החבוש הוא מקור טוב לסיבים תזונתיים, ויטמין C ונוגדי חמצון שונים. הוא דל בקלוריות ושומן. תכולת הפקטין הגבוהה בחבוש מועילה לעיכול.

6. משמעות היסטורית: לחבוש יש משמעות היסטורית ותרבותית באזורים שונים. ביוון העתיקה, החבוש נחשב לסמל של אהבה ופוריות. הפרי מוזכר במיתולוגיה היוונית העתיקה, שם הוא הוצג כמתנת אהבה.

7. שימושים רפואיים: ברפואה המסורתית נעשה שימוש בחבוש בשל תכונותיו העפיצות והיתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים שלו. זה הופעל כדי להקל על אי נוחות במערכת העיכול ובעיות בגרון.

8. גידול גלובלי: החבוש גדל במדינות רבות, כולל איראן, טורקיה, יוון, ספרד, פורטוגל וחלקים מארצות הברית. הוא משגשג באזורים עם אקלים ים תיכוני.

9. זנים: ישנם מספר זני חבושים, עם וריאציות בגודל, צורה וטעם. כמה זנים פופולריים כוללים את "חבוש האננס", "חבוש סמירנה" ו"חבוש אלוף".

10. משמעות תרבותית: החבוש מופיע במסורות קולינריות ובפסטיבלים שונים ברחבי העולם. לדוגמה, הוא קשור לחגיגה הטורקית של "חבוש האירוסין" ו"פסטיבל החבושים" הפורטוגזי.

חבוש הוא פרי שאמנם אוכלים פחות כיום מפירות אחרים, אך תופס מקום מיוחד בהיסטוריה ובמסורות הקולינריות. טעמו הייחודי והרבגוניות הקולינרית ממשיכים להפוך אותו למרכיב מעניין ומוערך במנות שונות ויצירות קולינריות.

חבוש מדינות בעולם

חבוש (Cydonia oblonga) גדל במספר מדינות ברחבי העולם, במיוחד באזורים עם אקלים ים תיכוני או ממוזג המתאים לגידול חבושים. להלן כמה מדינות שבהן נוהגים לגדל חבוש:

  1. טורקיה: טורקיה היא אחת מיצרניות החבושים הגדולות בעולם. חבוש תורבת באופן נרחב ומשמשת במטבח הטורקי, במיוחד להכנת שימורים וקינוחים.

  2. ספרד: חבוש הוא פרי פופולרי בספרד, והוא משמש במתכונים מסורתיים כמו "ממבריו", משחה מתוקה עשויה מחבוש שמשתלבת היטב עם גבינה.

  3. איראן: לחבוש היסטוריה ארוכה של גידול באיראן, והוא משמש במאכלים קולינריים ושימורים שונים.

  4. יוון: החבוש גדל ביוון ומשמש במאכלים מתוקים ומלוחים כאחד. הוא משמש גם להכנת מיני ממתקים וריבות.

  5. פורטוגל: חבוש נפוץ במטבח הפורטוגזי, במיוחד בייצור גבינת חבושים, המכונה "מרמלדה".

  6. מרוקו: החבוש משמש במטבח המרוקאי, במיוחד להכנת מנות בשר עם חבושים, מהם נהנים עם לחם או גבינה.

  7. ארגנטינה: החבוש גדל בארגנטינה ומשמש להכנת שימורים וריבות מסורתיות.

  8. צ'ילה: גידול חבושים נפוץ בצ'ילה, והוא משמש בקינוחים ושימורים.

  9. ארצות הברית: חבוש גדל בחלקים מסוימים של ארצות הברית, כולל קליפורניה וצפון מערב האוקיינוס השקט. הוא משמש להכנת ריבות וג'לי.

  10. צרפת: החבוש משמש במטבח הצרפתי, במיוחד להכנת משחת חבושים או "קוטיניאק".

  11. איטליה: החבוש גדל באיטליה, והוא משמש במתכונים שונים, כולל ריבות וקינוחים.

  12. אוסטרליה: חבוש מגדל באזורים מסוימים של אוסטרליה, והוא משמש לבישול ושימורים.

חבוש הוא פרי רב תכליתי בעל טעם ייחודי ותכולת פקטין גבוהה, מה שהופך אותו למתאים ליישומים קולינריים שונים, במיוחד להכנת שימורים וקינוחים. הגידול והפופולריות שלו משתנים ממדינה למדינה, לאזורים שונים יש מסורות ומתכונים משלהם המשלבים חבוש.

מתכון ריבת חבושים

הכנת ריבת חבושים היא דרך מענגת לשמר את הטעם והארומה הייחודיים של חבושים. הנה מתכון פשוט לריבת חבושים תוצרת בית:

רכיבים:

  • 4 עד 5 חבושים בגודל בינוני , קלופים, מגולעים וחתוכים לקוביות
  • 4 כוסות סוכר מגורען
  • 1 לימון, מיץ
  • 1 לימון, קליפה
  • 1 מקל קינמון (לא חובה)

הוראות:

  1. מכינים את החבושים:

    • קולפים את החבושים, מסירים את הליבות וחותכים אותם לחתיכות קטנות ואחידות. חבושים יכולים להיות די קשים, אז היזהרו בעת קילוף וקיצוץ.
  2. מבשלים את החבושים:

    • מניחים את קוביות החבושים בסיר גדול ומכסים אותם במים. מוסיפים את מיץ הלימון ומביאים את התערובת לרתיחה.
    • מנמיכים את האש לרתיחה ומבשלים את החבושים עד שהם מתרככים. זה יכול לקחת בערך 30-40 דקות.
  3. מועכים את החבושים:

    • לאחר שהחבושים רכים, מועכים אותם עם מועך תפוחי אדמה או מערבבים אותם עם בלנדר טבילה עד לקבלת סמיכות הריבה הרצויה. יש אנשים שמעדיפים מרקם שמנמן יותר, בעוד שאחרים אוהבים אותו חלק יותר.
  4. מוסיפים סוכר וגרידת לימון:

    • מערבבים פנימה את הסוכר המגורען וגרידת הלימון. מוסיפים מקל קינמון אם רוצים להחדיר קצת תבלין לריבה. גרידת הלימון והקינמון, למרות שהם אופציונליים, יכולים לשפר את הטעם של ריבת החבושים.
  5. מבשלים ומערבבים:

    • ממשיכים לבשל את התערובת על אש נמוכה, תוך ערבוב תכוף. הריבה תתחיל להתעבות, והצבע יעמיק לגוון ורוד יפהפה.
  6. בידקו את מידת העשייה:

    • כדי לבדוק אם הריבה מוכנה, מניחים כמות קטנה על צלחת צוננת. אם הוא מתקמט ומחזיק בצורתו כשאתם דוחפים אותו עם האצבע, זה נגמר. אם לא, המשיכו לבשל ולבדוק מעת לעת.
  7. הסירו את מקל קינמון (אם נעשה בו שימוש):

    • אם הוספתם מקל קינמון, מסירים אותו מהריבה.
  8. קירור ואחסון:

    • לאחר שהריבה מגיעה לסמיכות הרצויה, מסירים אותה מהאש ומניחים לה להתקרר כמה דקות.
    • מעבירים את ריבת החבושים לצנצנות מעוקרות כשהיא עדיין חמה. סוגרים היטב את הצנצנות
    • הניחו לריבה להתקרר לחלוטין לפני שמאחסנים אותה במקום קריר וחשוך. ניתן לאחסן צנצנות סגורות כהלכה של ריבת חבושים למשך מספר חודשים.

ריבת חבושים יכולה לשמש כממרח לטוסט או לחם, מילוי למאפים, או כתבלין לגבינות. הטעם הייחודי של החבוש והצבע הוורדרד שלו הופכים אותה לתוספת מענגת .

חבוש ערכים תזונתיים

חבושים הם פרי מזין, עשיר בויטמינים שונים, מינרלים וסיבים תזונתיים. להלן הערך התזונתי המשוער של חבוש ל-100 גרם של הפרי:

  • קלוריות: 57 קק"ל
  • פחמימות: 15.3 גרם
    • סיבים תזונתיים: 1.9 גרם
    • סוכרים: 9.2 גרם
  • חלבון: 0.4 גרם
  • שומן: 0.1 גרם
  • ויטמין C: 15.5 מ"ג (כ-26% מהערך היומי)
  • ויטמין K: 4.5 מיקרוגרם (כ-6% מהערך היומי)
  • ויטמין B6 (פירידוקסין): 0.046 מ"ג (כ-2% מהערך היומי)
  • פולאט (ויטמין B9): 3 מיקרוגרם (כ-1% מהערך היומי)
  • אשלגן: 197 מ"ג (כ-4% מהערך היומי)
  • זרחן: 11 מ"ג (כ-2% מהערך היומי)
  • מגנזיום: 8 מ"ג (כ-2% מהערך היומי)
  • סידן: 11 מ"ג (כ-1% מהערך היומי)

הערה מידע תזונתי:

  • חבושים דלים בקלוריות ובשומן, מה שהופך אותם לתוספת בריאה לתזונה שלכם.
  • הם מקור טוב לסיבים תזונתיים, המועילים לבריאות מערכת העיכול.
  • חבושים עשירים במיוחד בוויטמין C, שהוא חיוני לתמיכה חיסונית ולבריאות העור.
  • הם מכילים גם ויטמין K, הממלא תפקיד בקרישת הדם ובריאות העצם.
  • חבושים מספקים כמויות קטנות של אשלגן, זרחן ומגנזיום, ותורמים לאיזון האלקטרוליטים ולבריאות הכללית.

חשוב לציין שהתכולה התזונתית של חבושים יכולה להשתנות בהתאם לזן הספציפי ובשלות הפרי. חבושים נצרכים לעתים קרובות כחלק משימורים או ריבות, אז שימו לב לסוכרים המוספים בעת השימוש בהם ביישומים קולינריים שונים.

תבשיל בשר עם חבושים - ברגהוף ישראל

חבוש יתרונות בריאותיים

חבושים מציעים מספר יתרונות בריאותיים בשל תכולת החומרים התזונתיים והתרכובות הייחודיות שלהם. הנה כמה מהיתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים של חבושים:

  1. עשיר בויטמין C: חבושים הם מקור טוב לויטמין C, שהוא נוגד חמצון התומך במערכת החיסון, מסייע לגוף לספוג ברזל ממזונות צמחיים ומקדם עור בריא.

  2. סיבים תזונתיים: חבושים עשירים בסיבים תזונתיים, שיכולים לסייע לעיכול, לעזור לווסת את תנועות המעיים ולהפחית את הסיכון לעצירות. סיבים תומכים גם בבריאות הלב על ידי הורדת רמות הכולסטרול.

  3. תכונות נוגדות חמצון: חבושים מכילים נוגדי חמצון כמו קוורצטין, קטצ'ין ואפיקטצ'ין. תרכובות אלו יכולות לסייע בהגנה על התאים מפני נזקים הנגרמים על ידי רדיקלים חופשיים ולהפחית מתח חמצוני.

  4. השפעות אנטי דלקתיות פוטנציאליות: כמה מחקרים מצביעים על כך שתמציות חבושים עשויות להיות בעלות תכונות אנטי דלקתיות, שיכולות להיות מועילות למצבים הקשורים לדלקת.

  5. סיוע בניהול משקל: תכולת הסיבים בחבושים יכולה לקדם תחושת מלאות, מה שעשוי לסייע בהפחתת צריכת הקלוריות הכוללת ולתמוך בניהול משקל.

  6. ויסות סוכר בדם: לחבושים יש אינדקס גליקמי נמוך, כלומר יש להם השפעה נמוכה יחסית על רמות הסוכר בדם. זה יכול להיות מועיל עבור אנשים עם סוכרת או אלה בסיכון לפתח את המצב.

  7. בריאות לב וכלי דם: נוגדי החמצון בחבושים, יחד עם תכולת הסיבים שלהם, יכולים לתרום לבריאות הלב על ידי הפחתת הסיכון למחלות לב. סיבים מסייעים בהורדת רמות הכולסטרול ותומכים בלחץ דם בריא.

  8. בריאות מערכת העיכול: חבושים ידועים בתכונותיהם העפיצות, שעשויות לעזור להרגיע אי נוחות במערכת העיכול ולהקל על תסמיני שלשול.

  9. בריאות העור: תכולת ויטמין C בחבושים חיונית לייצור קולגן, הממלא תפקיד בשמירה על עור בריא וצעיר.

  10. בריאות העצם: חבושים מכילים כמויות קטנות של ויטמין K, שחשוב לבריאות העצם מכיוון שהוא מסייע בספיגת סידן ובמינרליזציה של העצם.

  11. מאפיינים אנטי-אלרגניים: מחקרים מסוימים מצביעים על כך שלתמציות חבושים עשויות להיות השפעות אנטי-אלרגניות פוטנציאליות, שיכולות להיות מועילות לאנשים עם אלרגיות.

חשוב לציין שבעוד שחבושים מציעים את היתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים הללו, הכי טוב ליהנות מהם כחלק מתזונה מאוזנת. צריכת חבושים בצורתם הטבעית או כשימורים תוצרת בית ללא תוספת סוכר יכולה לעזור לך למקסם את היתרונות הבריאותיים שלהם. כמו בכל שינוי תזונתי או תוספי מזון, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות, במיוחד אם יש לכם חששות או מצבים בריאותיים ספציפיים.

חבוש זנים

ישנם סוגים וזנים שונים של חבושים, כל אחד עם המאפיינים הייחודיים שלו מבחינת הטעם, המראה והשימוש המיועד. כמה זני חבושים נפוצים כוללים:

  1. Aromatnaya: זן זה ידוע בארומה החזקה ובטעמו המתוק. הוא משמש לעתים קרובות להכנת שימור חבושים, ריבות וג'לי.

  2. חבוש אננס: כפי שהשם מרמז, לזן החבוש הזה יש ניחוח דמוי אננס. יש לו טעם מתוק ומעט חמצמץ והוא משמש גם לבישול וגם לאכילה טרי.

  3. חבוש סמירנה: חבוש סמירנה הוא זן פופולרי המשמש להכנת משחת חבושים או ממברילו. יש לו טעם מתוק ופרחוני.

  4. חבושי Jumbo: חבושים Jumbo ידועים בגודלם הגדול ובעורם הצהוב-זהוב. יש להם ארומה נעימה והם משמשים לעתים קרובות לבישול, אפייה והכנת משחת חבושים.

  5. חבוש ברצקי: לזן זה יש עור תפוז ייחודי והוא משמש בדרך כלל להכנת שימורים וליקרים חבושים.

  6. Kuganskaya: חבושים Kuganskaya גדלים באופן נרחב ברוסיה. יש להם ארומה חזקה והם משמשים להכנת שימורים וליקרים.

  7. ואן דמן: לזן החבוש הזה יש קליפה צהובה-ירוק וידוע בטעמו המתוק והפירותי. הוא משמש להכנת שימורים וקינוחים.

  8. Vranja: חבושי Vranja הם ילידי הבלקן וידועים בגודלם הגדול ובארומה הריחנית. יש להם טעם מעט חמצמץ והם משמשים לעתים קרובות בבישול ואפייה.

  9. חבוש איספהאן: חבושי איספהאן הם זן מאיראן וידועים בטעמם הארומטי והמתקתק.

  10. לסקובץ': חבושים של לסקובאץ' גדלים בסרביה ומשמשים לעתים קרובות להכנת ברנדי חבושים, שימורים וקינוחים.

  11. לודוביק: לחבושים לודוביק יש גוון אדמדם וטעם מתוק. הם משמשים להכנת שימור חבושים וג'לי.

אלו הן רק כמה דוגמאות מזני החבושים הרבים שנמצאים ברחבי העולם. סוג החבוש הספציפי הזמין יכול להשתנות לפי אזור, ולכל זן יש את האיכויות הייחודיות שלו ההופכות אותו למתאים ליישומים קולינריים שונים. בהתאם להעדפותיך ולשימוש המיועד שלך, תוכל לבחור את זן החבושים המתאים ביותר לצרכים שלך.

Aromatnaya
Jumbo
Peruvian
Greek
Pineapple
Roma Terra
Turkish
Wild Japanese

חבוש שימושים במטבח

חבושים הם פרי רב תכליתי שניתן להשתמש בו ביישומים קולינריים שונים. הנה כמה מתכונים טעימים שתוכלו להכין באמצעות חבושים:

  1. שימור חבושים (ריבת חבושים): שימור חבושים הוא דרך קלאסית ליהנות מהטעם של חבושים. מבשלים פרוסות חבושים עם סוכר ולימון עד שהן הופכות לריבה מתוקה וארומטית. ניתן ליהנות משימורי חבוש על טוסט, כתוספת לקינוחים, או כתבלין לגבינה.

  2. משחת חבושים (Membrillo): משחת חבושים, המכונה גם "ממברילו" במטבח הספרדי, היא משחה סמיכה, מתוקה ויציבה העשויה מחבושים. זה משתלב בצורה יוצאת דופן עם גבינה, במיוחד מנצ'גו, וניתן להשתמש בו להכנת כריכים טעימים.

  3. טארטים ופשטידות חבושים: השתמשו בחבושים פרוסים או עלומים להכנת טארטים או פשטידות חבושים. אפשר לשלב חבושים עם תבלינים כמו קינמון ואגוז מוסקט לקינוח מענג.

  4. צ'אטני חבוש: צור צ'אטני מתוק וחריף על ידי בישול חתיכות חבוש עם תבלינים, חומץ וסוכר. צ'אטני חבוש מהווה מלווה נהדר לבשרים צלי וניתן להשתמש בו בכריכים או כמטבל.

  5. סורבה או גלידה חבושים: טוחנים חבושים והשתמשו בהם להכנת סורבה או גלידה בטעם חבוש. המתיקות והניחוח הטבעיים של חבושים מהווים פינוק קפוא מענג.

  6. לפתן חבושים: פרוסות חבושים בסירופ סוכר עם תבלינים כמו קינמון וציפורן להכנת לפתן חבושים. אפשר להגיש כקינוח בפני עצמו או כתוספת ליוגורט או גלידה.

  7. ליקר חבוש: הכינו ליקר חבוש משלכם על ידי חליטת פרוסות חבוש עם אלכוהול וסוכר. התוצאה היא ליקר מתוק וארומטי שניתן ליהנות ממנו כחומר עיכול או להשתמש בו בקוקטיילים.

  8. מאפים ממולאים חבושים: השתמשו בשימורים חבושים או בהדבקה כמילוי למאפים כמו סיבובים או פשטידות יד. אלה מהווים קינוח או חטיף טעים.

  9. רוטב חבושים לבשר: ניתן להשתמש בחבושים להכנת רוטב מתוק ומלוח שמשתלב היטב עם בשר צלוי או על האש, במיוחד בשר חזיר או ציד.

  10. שייק חבושים: הוסף לשייקים פרוסות חבושים או מחית חבושים לקבלת טעם ייחודי ומתיקות טבעית.

  11. קראמבל חבוש ותפוח: שלבו פרוסות חבושים עם תפוחים ומעליהן תערובת פירורית של שיבולת שועל, סוכר וחמאה לקינוח מענג.

חבושים ידועים בטעמם הייחודי ובאיכויות הארומטיות שלהם, מה שהופך אותם לתוספת נפלאה למגוון מתכונים. בין אם אתם מעדיפים מנות מתוקות או מלוחות, ישנן דרכים יצירתיות רבות לשלב חבושים בבישול ובאפייה שלכם.

חבוש אחסון נכון

אחסון נכון חיוני כדי לשמור על טריות החבושים ולהאריך את חיי המדף שלהם. להלן מספר טיפים לאחסון חבושים:

1. טמפרטורת החדר: ניתן לאחסן חבושים בטמפרטורת החדר לתקופה קצרה, אך יש לצרוך אותם מהר יחסית. אם אתם מתכננים להשתמש בהם תוך שבוע בערך, תוכלו לשמור אותם על השיש במטבח או בקערת פירות.

2. קירור (קצר טווח): לאחסון ארוך יותר מניחים חבושים במקרר. אחסנו אותם במגירת פירות או בשקית ניילון מחוררת. קירור יכול להאריך את הטריות שלהם עד 2 עד 3 שבועות.

3. שמרו אותם יבשים: חיוני לשמור על חבושים יבשים במהלך האחסון. לחות עלולה להוביל לריקבון ולקלקול. ודאו שהם נקיים מכל לחות לפני האחסון.

4. בדקו את הבשלות: חבושים נקטפים בדרך כלל כשהם עדיין מוצקים ועשויים לדרוש הבשלה בטמפרטורת החדר לפני שהם הופכים לרכים וארומטיים. בדקו את החבושים באופן קבוע כדי לקבוע את בשלותם. הם מוכנים לשימוש כאשר הם נותנים מעט ללחץ עדין ויש להם ארומה ריחנית.

5. נפרד מיצרני אתילן: חבושים רגישים לגז אתילן, שמיוצר על ידי כמה פירות כמו תפוחים ואגסים. כדי למנוע הבשלת יתר או קלקול, אחסנו חבושים בנפרד מפירות המייצרים אתילן.

6. אחסון לטווח ארוך (שימורים): אם ברצונכם לאחסן חבושים לתקופה ממושכת, שקלו להכין שימור חבושים, ריבה או משחת חבושים (ממברילו). ניתן לשמור את הצורות המשומרות הללו בצנצנות מעוקרות או בכלים אטומים ולאחסן במקום קריר וחשוך.

7. בידקו סימני קלקול: בדוק באופן קבוע את החבושים המאוחסנים שלכם עבור כל סימני קלקול, כגון עובש, נקודות רכות או ריח לא נעים. אם מצאתם חבושים מקולקלים, הסירו אותם כדי למנוע מהקלקול להתפשט לאחרים.

8. הקפאה (לא חובה): אם יש לכם עודף חבושים ואתם רוצים לאחסן אותם לתקופה ארוכה עוד יותר, אפשר לקלף, לגרען ולחתוך לפרוסות או לקוביות. מניחים את חתיכות החבושים בכלי אטום או בשקיות מקפיא ומקפיאים אותם. ניתן להשתמש בחבוש קפוא לבישול ואפייה אך עלול לאבד חלק מהמרקם שלו בהפשרה.

חבושים המאוחסנים כהלכה צריכים להישאר טריים ובעלי טעם למשך מספר שבועות. רק הקפידו לעקוב אחר ההנחיות הללו כדי לשמור על איכותם ולהימנע מבזבוז מיותר.

תוכלו לעיין בכתבות נוספות

שתפו את העמוד

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

רוצים להכיר את סוגי הדגים

רוצים להכיר את סוגי הפירות

למדו את סוגי הגבינות

כל הזכויות שמורות לאתר האקדמיה למזון © 2020

הפוסט חבוש: כל מה שצריך לדעת (חבוש מתכון ועוד) – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>
תמרים: כל מה שצריך לדעת (תמר צהוב ועוד) – האקדמיה למזון https://b4u.co.il/%d7%aa%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d/ Mon, 30 Oct 2023 07:11:17 +0000 https://b4u.co.il/?p=13290 תמרים כל מה שצריך לדעת על תמרים תמרים – הם פירותיו של עץ התמרים ידועים במתיקות הטבעית שלהם, בטעם הייחודי וביתרונות הבריאותיים והתזונתיים הרבים שלהם

הפוסט תמרים: כל מה שצריך לדעת (תמר צהוב ועוד) – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>

תמרים

כל מה שצריך לדעת על תמרים

תמרים - הם פירותיו של עץ התמרים ידועים במתיקות הטבעית שלהם, בטעם הייחודי וביתרונות הבריאותיים והתזונתיים הרבים שלהם

תמרים קצת רקע

התמרים הם פירותיו של עץ התמר (Phoenix dactylifera) והם מעובדים ונצרכים במשך אלפי שנים. הם ידועים במתיקות הטבעית שלהם, בטעם הייחודי וביתרונות הבריאותיים הרבים שלהם. הנה קצת מידע רקע על תאריכים:

  1. משמעות היסטורית: לתמרים יש היסטוריה ארוכה של גידול וצריכה, שראשיתה למעלה מ-6,000 שנה. הם מאמינים שמקורם באזור עיראק של ימינו והם היו מזון בסיסי במזרח התיכון במשך אלפי שנים.

  2. משמעות תרבותית ודתית: לתמרים יש תפקיד משמעותי בתרבויות המזרח התיכון וצפון אפריקה. הם מוזכרים בטקסטים דתיים שונים, כולל הקוראן, ולעתים קרובות קשורים לרמדאן, החודש הקדוש לאסלאמי. המסורת של שבירת הצום עם תמרים ומים נפוצה במהלך הרמדאן.

  3. זנים: ישנם זנים רבים של תמרים, עם וריאציות בגודל, צבע וטעם. כמה זני תמרים פופולריים כוללים את Medjool, Deglet Noor ו-Barhi. תמרים מג'הול, המכונה לעתים קרובות "מלך התמרים", ידועים בגודלם הגדול ובטעמם העשיר, דמוי קרמל.

  4. ערך תזונתי: תמרים הם פרי מזין, עשיר בסוכרים טבעיים (בעיקר גלוקוז ופרוקטוז), סיבים וחומרי תזונה חיוניים. הם מספקים ויטמינים (כגון ויטמיני B), מינרלים (כולל אשלגן, מגנזיום וברזל), ונוגדי חמצון. תמרים הם מקור טוב לאנרגיה ויכולים להיות אופציה של חטיף בריא.

  5. יתרונות בריאותיים: ידוע כי תמרים מציעים מספר יתרונות בריאותיים, כולל קידום בריאות מערכת העיכול בשל תכולת הסיבים שלהם, אספקת אנרגיה, תמיכה בבריאות הלב וסיוע בניהול משקל. הם גם נחשבים לתרופה טבעית לעצירות.

  6. שימושים קולינריים: תמרים משמשים בהכנות קולינריות שונות. אפשר ליהנות מהם כחטיף מתוק בפני עצמו, להוסיף לסלטים, להשתמש בהם באפייה (כמו בריבועי תמרים וחטיפי אנרגיה), או לערבב אותם לשייקים למתיקות טבעית.

  7. עצי תמר: עצי תמר הם עצים עמידים שיכולים לעמוד באקלים צחיח וחם. הם גדלים באזורים עם אקלים מדברי או ים תיכוני, כולל מדינות במזרח התיכון, צפון אפריקה וחלקים מקליפורניה ואריזונה בארצות הברית.

  8. קציר: תמרים נקצרים בדרך כלל כשהם בשלים והפכו לצבע זהוב עמוק. אשכולות הפירות נקצרים ביד, לעתים קרובות באמצעות סולמות, ולאחר מכן מעובדים לצריכה.

תמרים הם פרי טעים ורב-תכליתי עם היסטוריה עשירה ומשמעות תרבותית. ממשיכים ליהנות מהם ברחבי העולם בשל הטעם הייחודי והיתרונות התזונתיים שלהם.

תמרים מדינות בעולם

תמרים גדלים במדינות רבות ברחבי העולם, בעיקר באזורים עם אקלים חם וצחיח המועילים לגידול תמרים. הנה כמה מהמדינות שבהן מייצרים תמרים בדרך כלל:

  1. ערב הסעודית: ערב הסעודית היא אחת מיצרניות התמרים הגדולות בעולם, כאשר העיר אל ח'ובר היא מרכז מרכזי לייצור וסחר בתמרים.

  2. מצרים: למצרים היסטוריה ארוכה של גידול תמרים, ותמרים הם מוצר חקלאי משמעותי במדינה.

  3. איראן: איראן היא אחת מהיצרניות המובילות בעולם של תמרים, עם זנים שונים המטופחים באזורים שונים.

  4. איחוד האמירויות הערביות: גידול תמרים הוא פעילות חקלאית בולטת באיחוד האמירויות, כאשר אזור אל עין ידוע בייצור תמרים.

  5. עיראק: לעתים קרובות מתייחסים לתמרים כ"פרי גן העדן" בעיראק, ולמדינה יש מסורת עשירה של גידול תמרים.

  6. תוניסיה: תמרים הם מרכיב עיקרי במטבח התוניסאי, ותוניסיה ידועה בייצור תמרים באיכות גבוהה.

  7. אלג'יריה: נווה המדבר של המדינה, במיוחד במדבר סהרה, ידועים בגידול תמרים.

  8. מרוקו: מרוקו היא עוד מדינה בצפון אפריקה שבה תמרים גדלים ונהנים בה.

  9. פקיסטן: ייצור תמרים משמעותי בפקיסטן, כאשר מגדלים מספר זני תמרים.

  10. הודו: הודו ידועה בזני תמרים שונים, ומדינות רג'סטאן וגוג'ראט בולטות בגידול תמרים.

  11. ארצות הברית: מדינות קליפורניה ואריזונה הן האזורים העיקריים לגידול תמרים בארצות הברית, כאשר תמר Medjool הוא זן ידוע.

  12. ישראל: תמרים מגדלים באזורים הצחיחים של ישראל, ולעתים קרובות הם קשורים לחגים יהודיים.

  13. ירדן: ירדן ידועה בייצור מגוון תמרים, וגידול תמרים הוא פעילות חקלאית חשובה.

  14. סודן: חבל אל-קדריף בסודאן ידוע בייצור התמרים שלו.

  15. תימן: לתימן היסטוריה ארוכה של גידול תמרים, ובארץ מגדלים זני תמרים שונים.

  16. עומאן: תמרים הם חלק מהותי מהתרבות והמטבח של עומני, והמדינה מייצרת מספר זני תמרים.

למדינות אלו יש את תנאי האקלים והמסורת הנכונים לטיפוח והנאה מתמרים. הזנים הספציפיים של התמרים והשימושים שלהם יכולים להשתנות מאזור אחד למשנהו. תמרים הם לא רק מזון בסיסי אלא גם ממלאים תפקיד משמעותי בכלכלות מקומיות ובשיטות תרבותיות באזורים אלה.

עוגיות תמרים מתכון 

עוגיות תמרים הן פינוק מענג, המשלב את המתיקות הטבעית של התמרים עם הקראנץ' המשביע של עוגייה. הנה מתכון פשוט להכנת עוגיות טעימות במילוי תמרים:

רכיבים:

לבצק העוגיות:

  • 1 כוס חמאה ללא מלח, מרוככת
  • 1 כוס סוכר 
  • 2 ביצים גדולות
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 3 כוסות קמח לכל מטרה
  • 1/2 כפית אבקת אפייה
  • 1/2 כפית מלח

למילוי :

  • 1/2 1 כוסות תמרים מגולענים, קצוצים
  • 1/2 כוס מים
  • 1/4 כוס סוכר 
  • 1/2 כפית מיץ לימון

אופן הכנה:

1. הכינו את מילוי התמרים:

  • מערבבים בסיר את התמרים הקצוצים, המים, הסוכר ומיץ הלימון.
  • מבשלים על אש בינונית, תוך ערבוב תכוף, עד שהתערובת מסמיכה והתמרים הופכים רכים ועיסתיים. זה אמור לקחת בערך 10-15 דקות.
  • מסירים את מלית התמרים מהאש ונותנים לה להתקרר לטמפרטורת החדר.

2. מכינים את בצק העוגיות:

  • בקערת מיקסר מקציפים יחד את החמאה הרכה והסוכר עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
  • מוסיפים את הביצים ותמצית הווניל ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
  • בקערה נפרדת, טורפים יחד את הקמח, אבקת האפייה והמלח.
  • מוסיפים בהדרגה את החומרים היבשים לחומרים הרטובים ומערבבים עד שנוצר בצק.

3. הרכיבו את עוגיות התמרים:

  • מחממים את התנור ל- 175 מעלות צלזיוס.
  • לוקחים חלק קטן מבצק העוגיות ומשטחים אותו בכף היד.
  • מניחים כמות קטנה ממלית התמרים במרכז הבצק.
  • מקפלים את שולי הבצק על מלית התמרים ומגלגלים לכדור.
  • מניחים את העוגיות הממולאות על תבנית מרופדת בנייר אפייה.

4. אופים את עוגיות התמרים:

  • אופים בתנור שחומם מראש כ-12-15 דקות או עד שהעוגיות מזהיבות בשוליים.
  • מוציאים מהתנור ונותנים לעוגיות להתקרר על תבנית האפייה לכמה דקות לפני שמעבירים אותן לרשת להתקררות מלאה.

תהנו מהעוגיות הביתיות במילוי תמרים! העוגיות האלה מושלמות לחלוקה עם בני משפחה וחברים או ליהנות כחטיף מתוק עם כוס תה או קפה.

תמרים ערכים תזונתיים

תמרים הם לא רק טעימים אלא גם פרי מזין עמוס בויטמינים חיוניים, מינרלים, סיבים ואנרגיה. להלן סקירה כללית של הערך התזונתי של תמרים ל-100 גרם של תמרים מיובשים מגולענים:

  • קלוריות: התמרים עתירי אנרגיה, מספקים כ-282 קלוריות ל-100 גרם.

  • פחמימות: תמרים מורכבים בעיקר מפחמימות, עם כ-75 גרם פחמימות במנה של 100 גרם. הם מקור טוב לסוכרים טבעיים, בעיקר גלוקוז ופרוקטוז, המספקים דחיפה אנרגיה מהירה.

  • סיבים תזונתיים: התמרים עשירים בסיבים תזונתיים, עם כ-6.7 גרם ל-100 גרם. סיבים מסייעים לעיכול, מסייעים בוויסות רמות הסוכר בדם ויכולים לתרום לתחושת שובע.

  • ויטמינים:

    • ויטמין B6: תמרים מכילים ויטמין B6 (פירידוקסין), החיוני להתפתחות ולתפקוד המוח.
    • ניאצין (ויטמין B3): ניאצין קיים בתמרים וממלא תפקיד במטבוליזם האנרגיה.
  • מינרלים:

    • אשלגן: תמרים הם מקור טוב לאשלגן, מינרל חיוני לבריאות הלב, תפקוד השרירים ושמירה על מאזן נוזלים תקין.
    • מגנזיום: מגנזיום חשוב לתפקוד השרירים והעצבים, ותמרים מכילים כמות מתונה.
    • נחושת: תמרים מספקים נחושת, מינרל הממלא תפקיד בייצור אנרגיה והגנה נוגדת חמצון.
  • תרכובות פנוליות: תמרים מכילים תרכובות פנוליות שונות בעלות תכונות נוגדות חמצון, שעשויות לסייע בהגנה על התאים מפני נזק על ידי רדיקלים חופשיים.

  • חלבון: בתמרים יש כמות קטנה של חלבון, כ-2.5 גרם ל-100 גרם, למרות שהם אינם מקור משמעותי לחלבון.

  • שומן: תמרים דלים מאוד בשומן, עם פחות מ-1 גרם שומן ל-100 גרם.

  • נוגדי חמצון: תמרים מכילים נוגדי חמצון, כגון פלבנואידים, קרוטנואידים וחומצה פנולית, אשר עשויים לתרום ליתרונות הבריאותיים שלהם.

  • כולין: כולין הוא חומר תזונתי חשוב לתפקודים שונים בגוף, ותמרים מספקים כמות קטנה.

חשוב לציין שהתכולה התזונתית של תמרים יכולה להשתנות מעט על סמך גורמים כמו מגוון ותנאי גידול. תמרים נהנים לרוב כממתיק טבעי ויכולים לשמש כחלופה בריאה יותר לסוכר מזוקק במתכונים שונים. עם זאת, בשל תכולת הסוכר הגבוהה שלהם, יש לצרוך אותם במתינות כחלק מתזונה מאוזנת, במיוחד עבור אנשים עם סוכרת או אלה שצופים בצריכת הסוכר שלהם.

בטעם של פעם - עץ התמר כאן 11

תמרים יתרונות בריאותיים

תמרים מציעים מגוון יתרונות בריאותיים הודות לפרופיל התזונתי הייחודי שלהם, הכולל ויטמינים, מינרלים, סיבים וסוכרים טבעיים. הנה כמה מהיתרונות הבריאותיים הקשורים לצריכת תמרים:

  1. בריאות מערכת העיכול: תמרים עשירים בסיבים תזונתיים, שיכולים לסייע בעיכול על ידי מניעת עצירות וקידום יציאות קבועות. סיבים גם עוזרים לשמור על מיקרוביום בריא במעיים.

  2. חיזוק אנרגיה: תמרים הם מקור טבעי לסוכרים פשוטים, בעיקר גלוקוז ופרוקטוז, מה שהופך אותם לבחירה מצוינת להגברת אנרגיה מהירה. הם משמשים לעתים קרובות על ידי ספורטאים ואלה הזקוקים למקור מיידי של אנרגיה.

  3. בריאות העצם: תמרים מכילים מינרלים חיוניים כמו אשלגן, מגנזיום וזרחן, אשר מועילים לבריאות העצם ועשויים לסייע במניעת מצבים כמו אוסטאופורוזיס.

  4. בריאות הלב: האשלגן בתמרים עוזר לווסת את לחץ הדם ועשוי להפחית את הסיכון לשבץ ולמחלות לב. בנוסף, תכולת הסיבים עשויה לתרום לרמות נמוכות יותר של כולסטרול LDL.

  5. בקרת סוכר בדם: למרות תכולת הסוכר הטבעית שלהם, לתמרים יש אינדקס גליקמי נמוך, מה שאומר שיש להם השפעה קטנה יחסית על רמות הסוכר בדם. הם יכולים להיות אפשרות ממתיק בריאה יותר עבור אנשים עם סוכרת כאשר הם צורכים במידה.

  6. עשיר בנוגדי חמצון: התמרים מכילים נוגדי חמצון שונים, ביניהם פלבנואידים, קרוטנואידים וחומצה פנולית, המסייעים בהגנה על התאים מפני נזקים הנגרמים מרדיקלים חופשיים ומפחיתים את הסיכון למחלות כרוניות.

  7. תכולת ברזל: תמרים הם מקור לברזל, שחשוב לאנשים בסיכון לאנמיה מחוסר ברזל. הברזל בתמרים הוא בצורה הנספגת בקלות בגוף.

  8. ממתיק טבעי: ניתן להשתמש בתמרים כחלופה טבעית לסוכר מזוקק במתכונים ובמשקאות, ומציעים מתיקות וטעם יחד עם תוספת רכיבים תזונתיים.

  9. צפיפות רכיבים תזונתיים: תמרים צפופים בחומרים מזינים, כלומר הם מספקים מגוון רכיבים תזונתיים חיוניים עבור מעט קלוריות יחסית. הם מכילים ויטמינים כמו ויטמין B6 וניאצין (B3).

  10. ניהול משקל: הסיבים בתמרים יכולים לעזור לשלוט בתיאבון ולקדם תחושת מלאות, מה שהופך אותם לחטיף משביע שעשוי לסייע בניהול משקל.

  11. בריאות הריון: לעתים מומלצים תאריכים במהלך ההריון מכיוון שהם עשויים לסייע בהבשלה של צוואר הרחם ועשויים לקצר את משך הלידה, אם כי יתרון זה עדיין נחקר.

  12. בריאות העור: הויטמינים ונוגדי החמצון בתמרים עשויים לתרום לעור בריא וזוהר על ידי הגנה מפני נזקים מגורמים סביבתיים.

חשוב לצרוך תמרים במתינות, במיוחד אם אתם עוקבים אחר צריכת הסוכר שלכם, מכיוון שהם עשירים בסוכרים באופן טבעי. בעוד שהם מציעים יתרונות בריאותיים רבים, צריכת יתר עלולה להוביל לצריכת קלוריות וסוכר מוגזמת. תמרים יכולים להיות חלק מתזונה מאוזנת כשהם נכללים בגודל מנות מתאים.

תמרים זנים

תמרים מגיעים במגוון סוגים וזנים, כל אחד עם הטעם, המרקם והמאפיינים הייחודיים לו. להלן כמה סוגי תאריכים נפוצים:

  1. תמרים מג'הול: המכונה לעתים קרובות "מלך התמרים", תמרים מג'הול הם גדולים, שמנמנים ומתוקים במיוחד. יש להם טעם דמוי קרמל והם מוערכים במרקם הרך והלעיס שלהם.

  2. תמרים Deglet Noor: תמרים Deglet Noor הם קצת יותר יבשים ופחות מתוקים מתמר Medjool. הם חצי רכים, בעלי טעם מעט אגוזי, וידועים בצורתם המוארכת ובצבע הענברי הבהיר.

  3. תמרים בארהי: תמרים בארהי קטנים, עגולים, ובעלי מרקם חצי רך ופריך. הם נקצרים בדרך כלל כשהם עדיין בשלב חלאל, כלומר כשהם צהובים ופריכים ובעלי טעם דמוי חמאה.

  4. תמרים חלאוי: תמרים חלאוי הם בגודל בינוני, בעלי מרקם רך ולעיס, וידועים בטעמם דמוי הדבש. הם בדרך כלל בצבע ענברי עד חום בהיר.

  5. תמרים זאהידיים: תמרים זאהידיים הם קטנים עד בינוניים ולעתים קרובות הם יבשים למחצה ופריכים. יש להם טעם אגוזי ומעט מתוק.

  6. תמרים דיירי: תמרים דיירי בינוניים עד גדולים ובעלי מרקם יבש ולעיס יותר. הם ידועים בצבעם החום העמוק עד כמעט שחור ובטעם עשיר ואדמתי.

  7. תמרים ת'ורי: תמרי ת'ורי מוארכים, מקומטים ויבשים יותר מאשר סוגים אחרים. יש להם טעם מתוק ואגוזי משהו והם משמשים לעתים קרובות לבישול ואפייה.

  8. תמרים חדראווי: תמרים חדראווי הם בגודל בינוני ובעלי מרקם רך ולח. הם ידועים בצבעם החום הכהה ובטעם מתוק דמוי קרמל.

  9. תמרים קיסרית: תמרים קיסרית גדולים ומוארכים עם מרקם רך וגמיש. הם מתוקים ולעתים קרובות נהנים מהם כקינוח או חטיף.

  10. תמרים אג'ווה: תאריכי אג'ווה הם מגוון שנחשב מאוד במסורת האסלאמית בשל היתרונות הבריאותיים הרבים שלהם. הם קטנים, חומים כהים, ובעלי מרקם רך עם טעם מתוק ופירותי מובהק.

  11. תמרים סוקריים: תמרים סוקריים הם בגודל בינוני, חום בהיר, ובעלי מרקם רך ונמס בפה. הם מתוקים במיוחד ולעתים קרובות מכונים אותם "תמרים סוכר".

אלו הן רק כמה דוגמאות מזני התמרים הרבים הזמינים. הטעם, המרקם והמראה הספציפיים של התמרים יכולים להשתנות בהתאם לאזור הגידול, האקלים והבשלות שלהם בעת הקציר. לכל סוג תמר יש את המשיכה הייחודית שלו והוא משמש ביישומים קולינריים שונים, מחטיפים ועד אפייה ובישול.

Honey
Ajwa
Amir Hajj
Barhi
Safawi
Black Sphinx
Bon Bon
Cire
Deglet Noor
Khadrawi
Medjool
the Vine
Senegal
Zaghloul
JuJubes
Empress

תמר צהוב

תמרים צהובים מתייחסים בדרך כלל למגוון תמרים או פרי תמר בעלי גוון צהבהב או זהוב כשהם בשלים. התמרים מגיעים במגוון רחב של צבעים, כולל גוונים שונים של חום, אדום וצהוב. צבע התמרים יכול להשתנות בהתאם למגוון, הבשלות ותנאי הגידול. סוגים מסוימים של תמרים הקשורים לעתים קרובות לצבע צהבהב או זהוב כשהם בשלים כוללים את הדברים הבאים:

  1. תמרים בארהי: תמרים בארהי ידועים בצבעם הצהוב עד הזהוב הבהיר כשהם בשלים לחלוטין. יש להם טעם ייחודי דמוי חמאה ומרקם רך ופריך.

  2. תמר חלאס: תמרי חלאס, הנקראים גם "חלאס" או "חלאסה", הם מגוון תמרים בעלי צבע ענברי בהיר עד חום צהבהב כשהם בשלים. הם ידועים במתיקות הטבעית ובמרקם הרך שלהם.

  3. תמרים סוכריים: תמרים סוכריים, הידועים גם בשם "סוקרי" או "סוכרייה", הם סוג נוסף שלעיתים קרובות יש לו צבע צהוב-זהוב כשהוא בשל לחלוטין. הם מתוקים במיוחד ויש להם מרקם רך ונמס בפה.

הטעם והמרקם של תמרים צהובים יכולים להשתנות מעט בין הזנים, אבל הם בדרך כלל מוערכים על המתיקות שלהם ולרוב נהנים מהם כחטיף או קינוח. תמרים, כולל זנים צהובים, הם ממתיק מזין וטבעי שניתן להשתמש בו במגוון רחב של יישומים קולינריים, מחטיפים ועד אפייה ובישול.

תמרים שימושים במטבח

תמרים הם מרכיב רב תכליתי ומתוק באופן טבעי שניתן להשתמש בו במגוון מתכונים, מתוקים ומלוחים כאחד. הנה כמה מתכונים טעימים שאפשר להכין עם תמרים:

מתכוני תמרים מתוקים:

  1. כדורי אנרגיה של תמרים: ערבבו תמרים, אגוזים וחומרי טעם וריח לבחירתכם (למשל, אבקת קקאו, קוקוס או תמצית וניל) ליצירת כדורי תמרים עמוסי אנרגיה.

  2. חטיפי תמרים: הכינו חטיפי תמרים על ידי ערבוב תמרים, שיבולת שועל ואגוזים, ולאחר מכן דחיסה של התערובת לתבנית וקירור. חתכו לחטיף לחטיף בריא.

  3. שייק תמרים: הוסף תמרים מגולענים לשייק האהוב עליך עבור מתיקות טבעית וקרמיות נוספת.

  4. תמרים ממולאים: מלאו תמרים מגולענים בחמאת שקדים או בוטנים, גבינת שמנת או גבינה כחולה למנה ראשונה קלה ומהירה.

  5. ממרח תמרים: מכינים משחת תמרים על ידי ערבוב תמרים עם מים עד לקבלת תערובת חלקה. השתמש בו כממתיק טבעי באפייה, כממרח, או להמתקת שיבולת שועל או יוגורט.

  6. שייק תמרים: ערבבו תמרים עם חלב או חלופה נטולת חלב, גלידה וקצת קינמון לשייק תמרים מתוק וקרמי.

  7. סירופ תמרים: מבשלים תמרים עם מים ליצירת סירופ תמרים ביתי שניתן לזלף מעל לביבות, וופלים או יוגורט.

  8. חטיפי קינוח תמרים ואגוזים: מערבבים תמרים קצוצים, אגוזים, דבש ותבלינים כמו קינמון ואגוז מוסקט, ואז דוחסים את התערובת לתבנית ואופים לחטיפי קינוח טעימים.

מתכוני תמרים מלוחים:

  1. תמרים אפויים עם גבינות: ממלאים תמרים מגולענים בגבינה (למשל גבינת עיזים או גבינה כחולה), ואופים עד שהם פריכים למנה ראשונה מענגת.

  2. סלט תמרים ואגוזים: זורקים תמרים קצוצים, אגוזי מלך, ירקות ורוטב ויניגרט לסלט מתוק ומלוח.

  3. עוף ממולא בתמרים: ממלאים חזה עוף בתערובת של תמרים קצוצים, עשבי תיבול ופיצוחים קצוצים, ואז צולים או צולים למנה ראשונה מלוחה.

  4. טאג'ין מרוקאי: הכינו טאג'ין מרוקאי מסורתי עם כבש, עוף או ירקות, עם תמרים למתיקות טבעית ולעומק הטעם.

  5. טפנד תמרים וזיתים: שלבו תמרים, זיתים, צלפים ושמן זית ליצירת טפנד מתוק ומלוח לטבילת לחם או להגשה עם גבינה.

  6. צ'אטני תמרים ובצל: מבשלים תמרים, בצל ותבלינים כדי להכין צ'אטני בטעם שמשתלב היטב עם בשרים על האש או כתבלין לכריכים.

תמרים הם מרכיב רב תכליתי שיכול להוסיף מתיקות טבעית ועומק טעם למגוון רחב של מנות. בין אם אתם מעדיפים פינוקים מתוקים או תענוגות מלוחים, תמרים יכולים להיות תוספת נפלאה לרפרטואר הקולינרי שלכם.

תמרים אחסון נכון

אחסון נכון חיוני כדי לשמור על טריות התמרים ולמנוע מהם להתייבש או להיות דביקים מדי. הנה כמה טיפים לאחסון תמרים:

1. אחסנו בכלי אטום: מניחים תמרים בכלי אטום כדי להגן עליהם מפני אוויר ולחות. זה עוזר לשמור על המרקם והטעם שלהם.

2. מקום קריר ויבש: אחסנו את מיכל התמרים במקום קריר ויבש, הרחיקו מאור שמש ישיר ומקורות חום. מזווה או ארון מטבח הם בדרך כלל מיקום מתאים.

3. קירור (אופציונלי): אמנם ניתן לאחסן תמרים בטמפרטורת החדר, אך קירור יכול להאריך את חיי המדף שלהם. אם אתם חיים באקלים חם ולח, או אם אתם מתכננים לשמור תמרים לתקופה ממושכת, תוכלו לאחסן אותם במקרר. תמרים בקירור יכולים להישאר טריים עד שנה.

4. מקפיא (אחסון לטווח ארוך): אם רוצים לשמור תמרים לתקופה ממושכת, אפשר להקפיא אותם. מניחים את התמרים בכלי אטום או בשקית מקפיא, מוציאים כמה שיותר אוויר כדי למנוע צריבה במקפיא. תמרים קפואים יכולים להחזיק מעמד מספר שנים ולרוב משמשים אותם לאפייה ולבישול.

5. בידקו אם יש לחות: תמרים יכולים להיות דביקים כאשר הם נחשפים ללחות. אם הם הופכים דביקים, אפשר לגלגל אותם במעט אבקת סוכר או עמילן תירס כדי למנוע מהם להיצמד.

6. איטום ואקום: אם יש לכם אוטם ואקום, אתם יכולים לאטום תמרים בוואקום כדי להאריך את חיי המדף שלהם.

7. שימרו אותם מגולענים: כדאי לאחסן תמרים מגולענים בנפרד מאלו עם חרצנים כדי למנוע כל מרירות שעלולה לעבור מהגלענים לפרי.

אחסון נכון, תמרים יכולים לשמור על איכותם לאורך זמן. הם עשויים להתייבש מעט עם הזמן, אבל הם עדיין אכילים וניתן להשתמש בהם במתכונים. בידקו תמיד את התאריכים לאיתור סימני קלקול, כגון ריחות, עובש או מרקם יוצא דופן, לפני צריכתם.

תוכלו לעיין בכתבות נוספות

שתפו את העמוד

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

רוצים להכיר את סוגי הדגים

רוצים להכיר את סוגי הפירות

למדו את סוגי הגבינות

כל הזכויות שמורות לאתר האקדמיה למזון © 2020

הפוסט תמרים: כל מה שצריך לדעת (תמר צהוב ועוד) – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>
קלמנטינה: מהבוסתן לצלחת: חקר מסע הקלמנטינה – האקדמיה למזון https://b4u.co.il/%d7%a7%d7%9c%d7%9e%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%94/ Sun, 01 Oct 2023 09:08:35 +0000 https://b4u.co.il/?p=11933 קלמנטינה כל מה שצריך לדעת על קלמנטינה קלמנטינה – פרי הדר, שזוכה להערכה בזכות המתיקות שלה, הקלות לקילוף וטעמן התוסס. למדו את, סוגיהם, היתרונות התזונתיים

הפוסט קלמנטינה: מהבוסתן לצלחת: חקר מסע הקלמנטינה – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>

קלמנטינה

כל מה שצריך לדעת על קלמנטינה

קלמנטינה - פרי הדר, שזוכה להערכה בזכות המתיקות שלה, הקלות לקילוף וטעמן התוסס. למדו את, סוגיהם, היתרונות התזונתיים והשימושים הקולינריים שלהם.

מהבוסתן לצלחת שלכם: חקר מסע הקלמנטינות חוו את המסע המפתה של הקלמנטינות, מהבוסתן התוסס לצלחת שלכם,

בעודנו מתעמקים בסיפור שמאחורי פירות ההדר הטעימים הללו. מפוצצים במתיקות ומאיר את עונת החורף שלכם, הקלמנטינות הפכו לאהובות אהובות בשל הטעם העסיסי והאופי הקל לקילוף שלהן.

גדלים בקפידה בפרדסים שטופי שמש ברחבי העולם, הקלמנטינות משגשגות באיזון מושלם של שמש חמימה ולילות קרים.

הם נקטפים ברגע הנכון של הבשלה, הם עוברים תהליך קטיף קפדני כדי להבטיח שרק הפירות האיכותיים ביותר יגיעו לידיים שלכם.

לאחר שנקטפו, האוצרות הקטנים התוססים הללו יוצאים למסע, ועושים את דרכם מהפרדס לשוק. מאריזה קפדנית ועד הובלה בזמן, כל שלב במסע הזה הוא חיוני לשמירה על טריותם ולהעברתם לצלחת שלכם עם הטעמים והחומרים התזונתיים שלהם.

במאמר זה נפתור את סודות המסע של הקלמנטינות, ונחקור את הפרטים המורכבים של טיפוח, קציר ושיטות שלאחר הקציר שהופכים אותם לפינוק המענג שכולנו מכירים ואוהבים.

הצטרפו אלינו כשאנחנו יוצאים להרפתקת ההדרים הזו וגלו כיצד הפירות הבלתי ניתנים לעמוד בפניהם עושים את דרכם לבתינו, מעשירים את בלוטות הטעם שלנו ומאירים את ימי החורף שלנו.

ההיסטוריה והמקורות של הקלמנטינה

לקלמנטינות, עם צבע הכתום התוסס והטעם המרענן שלהן, יש היסטוריה עשירה כמו הטעם שלהן. מקורם של פירות ההדר הקטנים הללו הוא בצפון אפריקה, באזור המכונה אלג'יריה. על שמו של האב קלמנט רודייה, מיסיונר צרפתי שאומרים שגילה את הזן המתוק הזה של תפוז מנדרינה בסוף המאה ה-19, קלמנטינות זכו במהירות לפופולריות ברחבי אירופה.
בתחילת המאה ה-20, קלמנטינות עשו את דרכן לארצות הברית, שם מצאו קהל קליט. כיום, הם גדלים במדינות שונות ברחבי העולם, כולל ספרד, מרוקו, סין, ישראל וארצות הברית. כל אזור מביא את המגע הייחודי שלו לתהליך הגידול והקטיף, וכתוצאה מכך שינויים קלים בטעם ובמרקם.

עונתיות וזמינות של הקלמנטינה

הקלמנטינות הן תענוג עונתי, כאשר עונת השיא שלהן נופלת בחודשי החורף. מנובמבר עד פברואר, הפירות הכתומים העזים האלה מציפים את השווקים, ומוסיפים פרץ של שמש לימים הקרים יותר. הזמינות של קלמנטינות עשויה להשתנות בהתאם לאזור ולזן הספציפי המטופח.
בעונת השיא אפשר למצוא קלמנטינות בשפע, הן בחנויות  והן בשווקים המקומיים. ככל שהעונה מתקרבת לסיומה, זמינות הקלמנטינות עשויה להצטמצם, מה שהופך אותם ליקרים יותר. לכן, הקפידו להצטייד בפינוקים העסיסיים הללו בזמן שהם בעונה כדי להתמכר לטעמים המענגים שלהם.

תהליך הגידול והקטיף של הקלמנטינה

טיפוח קלמנטינות דורש איזון עדין של הטבע והתערבות האדם. פירות הדר אלה משגשגים באקלים חם עם הרבה אור שמש, אבל הם גם דורשים תקופה של טמפרטורות קרות יותר כדי לפתח את המתיקות האופיינית להם.
פרדסים המוקדשים לטיפוח קלמנטינות מכינים את האדמה בקפידה, ומבטיחים שהיא עשירה בחומרי הזנה ומנוקזת היטב. העצים נטועים בשורות, מה שמאפשר מספיק מקום לאור השמש להגיע לפירות. אמצעי השקיה והדברה שוטפים מופעלים על מנת להגן על העצים ולהבטיח יבול בריא.
ברגע שהעצים מגיעים לבגרות, מה שבדרך כלל לוקח בערך שלוש עד חמש שנים, הם נושאים פרי. תהליך קצירת הקלמנטינות הוא קפדני, שכן יש לקטוף את הפירות בשיא הבשלתם כדי לספק את הטעם הטוב ביותר. עובדים מיומנים בוחרים בעדינות כל קלמנטינה, ומבטיחים שרק הבשלים והעסיסיים ביותר נבחרים.

רולדת קלמנטינה - The Cooking Foodie - Israel

אריזה והובלה של קלמנטינות

שמירה על טריות ואיכות הקלמנטינות במהלך מסעם מהפרדס לשוק היא בעלת חשיבות עליונה. לאחר הקטיף, הפירות ממוינים בקפידה ומנוקים כדי להסיר כל זיהומים. לאחר מכן הם נארזים בארגזים או קופסאות שתוכננו במיוחד, מה שמבטיח שהם מוגנים במהלך ההובלה.
כדי לשמור על טריותם, קלמנטינות מאוחסנות לרוב בסביבות מבוקרות טמפרטורה במהלך ההובלה. זה עוזר להאט את תהליך ההבשלה ולהאריך את חיי המדף שלהם. מהפרדס מובילים קלמנטינות במשאיות או בספינות, בהתאם למרחק שהם צריכים לעבור.

יתרונות תזונתיים של קלמנטינות

קלמנטינות הן לא רק טעימות אלא גם עמוסות בחומרי תזונה חיוניים התורמים לתזונה בריאה. פירות ההדר הקטנים הללו הם מקור מצוין לוויטמין C, המספקים יותר ממחצית מהצריכה היומית המומלצת בפרי אחד בלבד. ויטמין C ידוע בתכונותיו המחזקות את מערכת החיסון ובתפקידו בייצור הקולגן, המסייע בשמירה על עור בריא.
בנוסף לוויטמין C, הקלמנטינות עשירות גם בסיבים תזונתיים, המסייעים לעיכול ועוזרים לשמור על משקל תקין. הם דלים בקלוריות ואינם מכילים שומן, מה שהופך אותם לאפשרות חטיף נטולת רגשות אשם. קלמנטינות מספקות גם כמות טובה של אשלגן, שהוא חיוני לשמירה על רמות לחץ דם בריאות.

ערכים תזונתיים של הקלמנטינה

קלמנטינות הן פרי הדר פופולרי הידוע בגודלם הקטן, הטעם המתוק והקליפה שקל לקלף. להלן הערכים התזונתיים המשוערים וכמה מהיתרונות הבריאותיים של קלמנטינות:

ערכים תזונתיים לקלמנטינה בינונית אחת (כ-74 גרם):

  • קלוריות: כ-35 קלוריות
  • פחמימות: כ-9 גרם
  • סיבים תזונתיים: כ-1.5 גרם
  • סוכרים: כ-7 גרם
  • חלבון: כ-1 גרם
  • שומן: פחות מ-0.5 גרם
  • ויטמין C: כ-36 מיליגרם (60% מהקצבה התזונתית המומלצת, RDA)
  • ויטמין A: כ-131 מיקרוגרם (כ-15% מה-RDA)
  • פולאט (ויטמין B9): כ-16 מיקרוגרם (4% מה-RDA)
  • אשלגן: כ-131 מיליגרם (4% מה-RDA)

יתרונות בריאותיים:

  1. עשיר בוויטמין C: קלמנטינות הן מקור מצוין לוויטמין C, החיוני למערכת חיסונית בריאה, לבריאות העור ולריפוי פצעים. צריכת מזונות עשירים בוויטמין C יכולה לעזור להגביר את ההגנה נוגדת החמצון של הגוף שלכם.

  2. דלות קלוריות: קלמנטינות הן פרי דל קלוריות, מה שהופך אותן לאפשרות חטיף בריאה עבור אלה שצופים בצריכת הקלוריות שלהם.

  3. סיבים תזונתיים: הם מספקים כמות צנועה של סיבים תזונתיים, המסייעים לעיכול ועוזרים לקדם תחושות של מלאות ושובע.

  4. ויטמין A: קלמנטינות מכילות ויטמין A, שחשוב לשמירה על ראייה טובה, תפקוד חיסוני ועור בריא.

  5. חומצה פולית: חומצה פולית, הידועה גם בשם ויטמין B9, היא חיונית לחלוקת תאים וליצירת DNA. זה חשוב במיוחד במהלך ההיריון להתפתחות העובר.

  6. אשלגן: קלמנטינות מספקות כמות קטנה של אשלגן, אשר ממלא תפקיד בשמירה על לחץ דם בריא ותפקוד תקין של השרירים והעצבים.

  7. נוגדי חמצון: כמו פירות הדר אחרים, הקלמנטינות מכילות נוגדי חמצון המסייעים בהגנה על התאים מפני נזקי חמצון הנגרמים מרדיקלים חופשיים. נוגדי חמצון אלו תורמים לבריאות הכללית ועשויים להפחית את הסיכון למחלות כרוניות.

  8. הידרציה: לקלמנטינות יש תכולת מים גבוהה, שעוזרת לשמור על לחות כאשר היא צורכת כחלק מצריכת הנוזלים היומית שלכם.

  9. דל שומן: הם דלים בשומן באופן טבעי, מה שהופך אותם לבחירה בריאה ללב.

  10. סוכרים טבעיים: בעוד שהקלמנטינות מכילות סוכרים טבעיים, הם דלים יחסית בסוכר בהשוואה לפירות רבים אחרים, מה שהופך אותם לאופציה טובה למי שמחפש למתן את צריכת הסוכר שלו.

קלמנטינות הן חטיף מזין ונוח, אידיאלי לצריכה תוך כדי תנועה. הם לא רק טעימים אלא גם מספקים ויטמינים ומינרלים חיוניים התורמים לבריאות ולרווחה הכללית.

שימושים קולינריים ומתכונים עם קלמנטינות

הרבגוניות של הקלמנטינות משתרעת מעבר להיותה חטיף מרענן. פירות הדר אלו יכולים לשמש ביצירות קולינריות שונות, ולהוסיף פרץ של טעם ומתיקות למנות מתוקות ומלוחות כאחד. מסלטים וקינוחים ועד מרינדות ורטבים, קלמנטינות יכולות להעלות את הטעם של כל מנה.
לסלט מרענן, שלבו פלחי קלמנטינה עם ירקות מעורבים, גבינת פטה וויניגרט חריף. המתיקות של הקלמנטינות מאזנת את הטעמים המלוחים, ויוצרת שילוב מענג. בקינוחים, ניתן להשתמש בקלמנטינות להכנת עוגות, וטארטים או אפילו מרמלדות, להחדיר למנות את הטעם התוסס שלהן

קלמנטינות בישראל

בישראל, הקלמנטינות הן פרי הדר פופולרי, ובאזורים שונים בארץ מגדלים מספר זני קלמנטינה. להלן כמה מזני הקלמנטינות הנפוץ בגידול בישראל:

  • אור: קלמנטינות אור הם אחד מזני הקלמנטינות המוכרות והנפוצות בישראל. הם מוערכים בזכות בשרם המתוק והעסיסי, כמו גם את העור שקל לקלף. קלמנטינות אור הן בדרך כלל חסרות זרעים וצבען כתום תוסס. הם זמינים מסוף החורף ועד תחילת האביב והם אהובים על משקי הבית בישראל.

  • Nules: Nules Clementines הם זן פופולרי נוסף הגדל בישראל. כמו קלמנטינות אור, קלמנטינות Nules הן מתוקות, חסרות גרעינים וקל לקלף. יש להם איזון טוב של מתיקות וחומציות, מה שהופך אותם למועדפים לצריכה טרייה.

  • הרנדינה: קלמנטינות הרנדינה ידועות בטעם ובארומה המעולים שלהן. הם בדרך כלל קטנים עד בינוניים בגודלם ובעלי טעם עשיר ומתוק. קלמנטינות הרנדינה נהנות לעתים קרובות טריות או בשימוש ביישומים קולינריים שונים.

  • אורובלי: קלמנטינות אורובליות מוכרות בזכות צורתן המוארכת והקטעים המתוקים והעסיסיים שלהן. הם מוערכים בזכות פרופיל הטעמים הייחודי שלהם ולעתים קרובות נכללים בסלטי פירות ובקינוחים.

  • הון: קלמנטינות הון הם זן חדש יותר שצבר פופולריות בישראל. הם ידועים בטעמם המתוק ובאיכות הפנימית המעולה. קלמנטינות מזל הן בדרך כלל חסרות גרעינים וקל לקלף, מה שהופך אותן לחטיף נוח.

  • מריסול: קלמנטינות מריסול הן זן של סוף העונה שמבשיל מאוחר יותר בשנה בהשוואה לכמה זני קלמנטינה אחרים. הם זוכים להערכה על טעמם המתוק והחריף ולעתים קרובות נהנים מהם כפינוק בסוף החורף.

  • קפין: קלמנטינות קפאין הן זן נטול זרעים הידוע בשרם המתוק והעסיסי. הם מועדפים בקרב צרכנים שמעריכים את הנוחות של פילינג קל ואת הטעם המרענן.

  • אוונה: קלמנטינות אוונה מתאפיינות בצבע הכתום העז ובטעמן המתוק. הם זמינים בדרך כלל בסוף החורף ובתחילת האביב ונהנים מהם טריים או כחטיף בריא.

זני קלמנטינות אלו גדלים באזורים שונים בישראל, לרבות מישור השרון, בקעת הירדן ואזורים נוספים לייצור הדרים. המגוון המגוון של זני הקלמנטינות מאפשר לצרכנים בישראל ליהנות מפרי הדר טעים ומזין זה לאורך רוב ימות השנה.

קלמנטינה מיכל

זן ה'מיכל' הוא זן של קלמנטינה שפותח על ידי ברוך רוזובסקי 
ה'מיכל' היא זן הקלמנטינה הנמכר ביותר בארץ מעל 40 שנים אך לאחרונה נעקרו מטעים שלמים לטובת קלמנטינה 'אור' בגלל תקופת ההבשלה המאוחרת יותר שמתאימה לביקוש בחו"ל .
ה'מיכל' מבשילה בנובמבר ומחזיקה על העץ עד סוף ינואר , אך בגלל פגעי מזג האוויר ורגישותה למזיקים קליפתה נראית פחות טוב לקראת אמצע ינואר זהו הזמן שבו היא הכי עסיסית ומתוקה ( ובעלת חיי מדף קצרים ) .
הפרי בשיא בשלותו מתוק מאוד , בעל כמות גרעינים לא גבוהה וקליפתה מתקלפת בקלות .
המזיק העיקרי של ה'מיכל' הוא זבוב ים התיכון  .

כיצד לבחור ולאחסן קלמנטינות

כיצד לבחור ולאחסן קלמנטינות
בבחירת קלמנטינות, חפשו פירות מוצקים וכבדים לגודלם. הימנע מכל מי שמרגיש רך או שיש לו פגמים על העור. העור של קלמנטינה בשלה צריך להיות חלק וקל לקלף. תנו להם לחיצה עדינה כדי להרגיש מוצקות ועסיסיות.
לאחסון קלמנטינות, שמרו אותן במקום קריר ויבש, הרחיקו מאור שמש ישיר. ניתן לשמור אותם גם במקרר, שם הם יכולים להישאר טריים עד שבועיים. לפני הצריכה, הניחו לקלמנטינות להגיע לטמפרטורת החדר, מכיוון שהדבר משפר את העסיסיות והטעם שלהן.

מיתוסים ותפיסות שגויות נפוצות לגבי קלמנטינות

יש כמה מיתוסים ותפיסות שגויות סביב קלמנטינות שצריך להפריך. טעות נפוצה אחת היא שקלמנטינות הן רק תפוזים קטנים. אמנם הם שייכים למשפחת התפוזים המנדרינות, אבל לקלמנטינות יש טעם ומרקם מובהקים שמבדילים אותם מתפוזים רגילים.
מיתוס נוסף הוא שהקלמנטינות מהוונות גנטית או משופרים באופן מלאכותי כדי להיות חסרי זרעים. עם זאת, קלמנטינות הן נטולות זרעים באופן טבעי, מה שהופך אותן לנוחות ומהנות לאכילה. היעדר זרעים אינו פוגע בטעמם או בערכם התזונתי.

מסקנה: נהנים מהמסע הטעים והמזין של הקלמנטינות

ממוצאם הצנוע בצפון אפריקה ועד הפיכתם לפינוק חורף אהוב, קלמנטינות כבשו את הלב ואת בלוטות הטעם של אנשים בכל רחבי העולם. תהליכי הגידול, הקטיף, האריזה וההובלה המוקפדים מבטיחים שפירות ההדר התוססים הללו יגיעו לצלחת שלכם עם הטעמים והחומרים התזונתיים שלהם שלמים.
בין אם נהנו כחטיף מרענן, משולבים ביצירות קולינריות, או משמשים להאיר את המנות האהובות עליכם, קלמנטינות הן תענוג אמיתי. הטעם המתוק והחריף שלהם, בשילוב עם היתרונות הבריאותיים שלהם, הופכים אותם לתוספת מושלמת לכל דיאטה.
אז, בפעם הבאה שאתם נוגסים בקלמנטינה עסיסית, קחו רגע להעריך את המסע שלקח כדי להגיע לידיים שלכם. מהבוסתן לצלחת שלך, הקלמנטינות מביאות שמחה ושמש לעונת החורף, ומזכירות לנו את נפלאות הטבע ואת הנאות ההתענגות על ההנאות הפשוטות שבחיים.
תיהנו מהמסע הטעים והמזין של הקלמנטינות, ותנו לטעמים התוססים שלהן להאיר לכם את היום!

כתבות נוספות

שמפניון
ירקות

פטריית שמפניון

פטריית שמפניון כל מה שרציתם לדעת על פטריית שמפניון פטריית שמפניון לבנות קטנות עד בינוניות עם כובעים בקוטר של 2-7 ס"מ והן מחוברות לגבעולים קצרים

קרא עוד »
זנים של פטריות למאכל
ירקות

זנים של פטריות למאכל

זנים של פטריות זנים של פטריות מאכל, מה אנחנו יודעים עליהם? הפטרייה היא צמח בדרגה ביוליגית נמוכה ביותר, ומרכיביה הם 85%- 90% מים, 6%חלבון ,5%

קרא עוד »

שתפו את העמוד

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

תוכלו לעיין בכתבות נוספות

רוצים להכיר את סוגי הדגים

רוצים להכיר את סוגי הפירות

למדו את סוגי הגבינות

כל הזכויות שמורות לאתר האקדמיה למזון © 2020

הפוסט קלמנטינה: מהבוסתן לצלחת: חקר מסע הקלמנטינה – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>
קרמבולה: חשיפת היתרונות האקזוטיים והתזונתיים – האקדמיה למזון https://b4u.co.il/%d7%a7%d7%a8%d7%9e%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%94/ Sun, 01 Oct 2023 07:33:29 +0000 https://b4u.co.il/?p=11836 קרמבולה כל מה שצריך לדעת על קרמבולה קרמבולה – הגבירו את החסינות שלכם וגלו את הטעמים הטרופיים של פרי הכוכב תענוג המתוק – חקר העולם

הפוסט קרמבולה: חשיפת היתרונות האקזוטיים והתזונתיים – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>

קרמבולה

כל מה שצריך לדעת על קרמבולה

קרמבולה - הגבירו את החסינות שלכם וגלו את הטעמים הטרופיים של פרי הכוכב תענוג המתוק - חקר העולם של פירות הקרמבולה

נמאס לכם מאותם פירות ישנים? מחפשים להוסיף קצת ריגוש לתזונה שלכם? 

אל תסתכלו רחוק יותר מפרי הקרמבולה ! הפרי המעודן הזה, הידוע גם כפרי כוכב, לא רק נראה מדהים אלא גם מכיל אגרוף תזונתי רב עוצמה. 

עם הצורה הייחודית והצבע הצהוב התוסס שלו, פירות הקרמבולה יסנוורו את בלוטות הטעם שלכם ואת עדכון האינסטגרם שלכם. 

אבל זה לא קשור רק למראה החיצוני. הפרי הטרופי הזה מפוצץ בוויטמינים ומינרלים, מה שהופך אותו למוצר חובה עבור אנשים המודעים לבריאות. 

עשיר בוויטמין C, סיבים ונוגדי חמצון, פירות קרמבולה יכולים להגביר את המערכת החיסונית שלכם, לשפר את העיכול ואפילו לקדם עור בריא.

הטעם החריף שלו מוסיף טוויסט מענג למנות מתוקות ומלוחות כאחד, מה שהופך אותו למרכיב רב-תכליתי לגישושים קולינריים. בין אם חותכים אותו לסלט קיץ מרענן, ערבבו אותו לשייק טרופי, או פשוט תיהנו ממנו כחטיף,

פרי קרמבולה בטוח ישביע את התשוקה שלכם לטעם וגם לתזונה. אז למה לא לנסות את הפרי האקזוטי הזה ולפתוח את האוצרות החבויים שלו לחיים בריאים ומרגשים יותר?

פרופיל תזונתי של פרי קרמבולה

פרי קרמבולה הוא מעצמה תזונתית. עמוס בוויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון, פרי זה מציע מגוון רחב של יתרונות בריאותיים. מנה אחת של פרי קרמבולה (כ-100 גרם) מכילה רק 31 קלוריות, מה שהופך אותה לאפשרות חטיף נטולת רגשות אשם.
פרי קרמבולה הוא מקור מצוין לויטמין C, המספק למעלה מ-50% מהצריכה היומית המומלצת למנה. ויטמין C חיוני למערכת חיסונית בריאה, מכיוון שהוא מסייע בהגנה מפני זיהומים ותומך בייצור הקולגן, שהוא חיוני לעור בריא.
בנוסף לויטמין C, פירות הקרמבולה עשירים בסיבים תזונתיים, מעודדים עיכול בריא ומונעים עצירות. תכולת הסיבים הגבוהה גם עוזרת לווסת את רמות הסוכר בדם, מה שהופך אותה לבחירה מתאימה עבור אנשים עם סוכרת.

יתרונות בריאותיים של פרי הקרמבולה

היתרונות הבריאותיים של פרי הקרמבולה חורגים מהתכולה התזונתית שלו. התענוג הטרופי הזה עמוס בנוגדי חמצון, תרכובות המסייעות בהגנה על הגוף מפני רדיקלים חופשיים ולחץ חמצוני. נוגדי חמצון אלו נקשרו להפחתת הסיכון למחלות כרוניות, כגון מחלות לב וסוגים מסוימים של סרטן.
פרי קרמבולה הוא גם מקור טוב לאשלגן, מינרל חיוני הממלא תפקיד חיוני בשמירה על רמות לחץ דם בריאות. צריכת אשלגן מספקת יכולה לסייע בהורדת הסיכון לשבץ ולהגן מפני מחלות לב.
תכולת המים הגבוהה של הפרי הופכת אותו לבחירה מצוינת עבור הידרציה, במיוחד בחודשי הקיץ החמים. שמירה על לחות חיונית לבריאות ולרווחה הכללית, מכיוון שהיא תומכת בתפקודי גוף שונים, כולל ויסות טמפרטורה והובלת חומרי הזנה.

פרי הקרמבולה ברפואה המסורתית

פרי קרמבולה שימש ברפואה המסורתית במשך מאות שנים. באיורוודה, מערכת רפואה הודית עתיקה, מאמינים שלפרי הקרמבולה יש תכונות מקררות, מה שהופך אותו למועיל לאנשים עם מחלות הקשורות לחום.
על פי הרפואה הסינית המסורתית, פרי קרמבולה משמש לקידום עיכול, הקלה על שיעול והקלה על תסמינים של כאב גרון. הפרי נצרך לעתים קרובות בצורה של תה או מתווסף לתרופות צמחיות.
בעוד ששימושי הרפואה המסורתית בפרי קרמבולה מסקרנים, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות לפני שילובו בשגרת הבריאות שלכם.

ריבת קרמבולה

כיצד לבחור ולאחסן פרי קרמבולה

בבחירת פירות קרמבולה, חפשו פירות קרמבולה מוצקים, צהובים בוהקים וללא פגמים או חבורות. לפרי צריך לתת נתינה קלה בלחיצה עדינה, המעידה על בשלות. הימנע מפירות ירוקים מדי או בעלי כתמים חומים.
לאחר שבחרתם את פרי הקרמבולה שלכם, אחסנו אותו בטמפרטורת החדר עד להבשלה. פירות קרמבולה בשלים יכולים להישמר במקרר עד שבוע. להארכת חיי המדף של הפרי, ניתן גם להקפיא אותו על ידי חיתוך והנחת הפרוסות בכלי אטום.

קרמבולה זנים

Star Fruit
Taiwanese Star Fruit
Florida Starfruit
Brown Turkey

דרכים שונות לצרוך פרי קרמבולה

ניתן ליהנות מפירות קרמבולה במגוון דרכים, תוך הוספת טוויסט טרופי לארוחות ולחטיפים. הנה כמה רעיונות טעימים להתחיל:
טרי ועסיסי: פשוט פורסים את פרי הקרמבולה ונהנים ממנו כחטיף מרענן. הטעם החריף והמרקם הפריך שלו הופכים אותו לבחירה מושלמת לאיסוף מהיר.
בסלטים: הוסיפו פרי קרמבולה פרוס לסלטים האהובים עליכם לפרץ של טעם ומשיכה ויזואלית. זה משתלב היטב עם ירקות, פירות הדר ומרכיבים טרופיים כמו קוקוס ומנגו.
שייקים ומיצים: ערבבו פירות קרמבולה עם פירות וירקות אחרים כדי ליצור שייקים ומיצים תוססים ומזינים. הטעם הייחודי שלו יוסיף טוויסט אקזוטי לתערובות האהובות עליכם.
יצירות קולינריות: היו יצירתיים במטבח על ידי שילוב פירות קרמבולה בבישול שלכם. ניתן להשתמש בו במנות מתוקות ומלוחות כאחד, כמו מוקפצים, סלסה, צ'אטני וקינוחים.

מתכוני פירות קרמבולה ורעיונות לבישול 

כדי לתת השראה להרפתקאות הקולינריות שלכם, הנה כמה מתכוני פירות קרמבולה מעוררי תיאבון:
1. סלט פירות קרמבולה עם רוטב נענע וליים
רכיבים:
– 2 פירות קרמבולה, פרוסים דק
  1 כוס ירקות מעורבים
  1 כף עלי נענע טריים קצוצים
     מיץ מ-1 ליים
  1 כף דבש או סירופ מייפל (לא חובה)
הוראות:
1. מערבבים בקערה את פרוסות פרי הקרמבולה, הירוקים המעורבבים ועלי הנענע הקצוצים.
2. טורפים בקערה נפרדת את מיץ הליים והדבש או סירופ מייפל (אם משתמשים).
3. מזלפים את הרוטב על הסלט ומערבבים בעדינות לציפוי.
4. מגישים צונן ונהנים!


2. שיפודי פירות קרמבולה בגריל
רכיבים:
  2 פירות קרמבולה, פרוסים דק
  2 כפות דבש
  1 כפית קינמון
  שיפודים
הוראות:
1. מחממים את הגריל לחום בינוני.
2. משחילים את פרוסות פירות הקרמבולה על שיפודים, לסירוגין עם פירות אחרים אם רוצים.
3. בקערה קטנה מערבבים יחד את הדבש והקינמון.
4. מברישים את תערובת הדבש על שיפודי פירות הקרמבולה.
5. צולים את השיפודים 2-3 דקות מכל צד, עד שהפרי מתקרמל מעט.
6. מגישים חם ונהנים מהמתיקות המעושנת!

פרי קרמבולה בטיפוח ויופי

לא רק פרי קרמבולה מועיל לבריאות הפנימית שלכם, אלא שהוא גם יכול לחולל פלאים לעור שלכם. תכולת ויטמין C הגבוהה בפרי קרמבולה מקדמת את ייצור הקולגן, ועוזרת לשמור על העור שלכם מוצק וצעיר.
אתם יכולים ליצור מסכת פנים פשוטה עשה זאת בעצמך על ידי מעיכת פירות קרמבולה ומריחה על הפנים שלכם. השאירו אותו למשך 15-20 דקות לפני שטיפה במים חמים. מסכה זו יכולה לעזור להבהיר את גוון העור שלכם ולהעניק לעור שלכם זוהר בריא.

גידול פירות קרמבולה וזמינות

פרי הקרמבולה מקורו בדרום מזרח אסיה, אך כיום מעובד באזורים טרופיים שונים ברחבי העולם. הוא משגשג באקלים חם עם אדמה מנוקזת היטב ושפע של אור שמש. אם אתם גר באקלים מתאים, אולי אפילו תשקלו לגדל עץ קרמבולה משלכם.
מבחינת זמינות, פירות הקרמבולה נמצאים בדרך כלל בעונה בחודשי הקיץ. עם זאת, ייתכן שתוכלו למצוא אותו בחנויות מיוחדות או באינטרנט לאורך כל השנה, הודות לתחבורה מודרנית ורשתות סחר גלובליות.

מסקנה : שילוב קרמבולה באורח חיים בריא

עם טעמו האקזוטי, המראה המהמם והפרופיל התזונתי המרשים, פרי הקרמבולה הוא פנינה אמיתית בעולם הפירות. על ידי שילוב התענוג הטרופי הזה בתזונה שלכם, אתם יכולים ליהנות מהיתרונות הבריאותיים הרבים שלו תוך הוספת התרגשות לארוחות ולחטיפים שלכם.
מחיזוק המערכת החיסונית ותמיכה בעיכול ועד לקידום עור בריא ולחות, פירות קרמבולה מציעים מגוון רחב של יתרונות. אז למה לא לנסות את הפרי האקזוטי הזה ולפתוח את האוצרות החבויים שלו לחיים בריאים ומרגשים יותר? בלוטות הטעם והגוף שלכם יודו לכם!
זכרו לבחור פרי קרמבולה בשל, להתנסות במתכונים שונים ולחקור את הפוטנציאל שלו בשגרת טיפוח ויופי. אמצו את היתרונות האקזוטיים והתזונתיים של פרי הקרמבולה, ותנו לו לקחת את ההרפתקאות הקולינריות שלכם לגבהים חדשים.

כתבות נוספות

שתפו את העמוד

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

תוכלו לעיין בכתבות נוספות

רוצים להכיר את סוגי הדגים

רוצים להכיר את סוגי הפירות

למדו את סוגי הגבינות

כל הזכויות שמורות לאתר האקדמיה למזון © 2020

הפוסט קרמבולה: חשיפת היתרונות האקזוטיים והתזונתיים – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>
סברס פרי: כל מה שצריך לדעת (סברס קלוריות ועוד) – האקדמיה למזון https://b4u.co.il/%d7%a1%d7%91%d7%a8%d7%a1-%d7%a4%d7%a8%d7%99/ Fri, 29 Sep 2023 14:19:48 +0000 https://b4u.co.il/?p=11359 סברס פרי כל מה שצריך לדעת על סברס פרי הסברס הקוצני, המכונה גם אגס קקטוס או אופונטיה, הוא פרי תוסס בצורת אגס המופק מצמחי קקטוס.

הפוסט סברס פרי: כל מה שצריך לדעת (סברס קלוריות ועוד) – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>

סברס פרי

כל מה שצריך לדעת על סברס

פרי הסברס הקוצני, המכונה גם אגס קקטוס או אופונטיה, הוא פרי תוסס בצורת אגס המופק מצמחי קקטוס. הוא מתוק, לרוב אדום או צהוב, וגדל באזורים צחיחים.

סברס פרי קצת רקע

סוג Opuntia:  הוא סוג של קקטוסים הכולל מינים רבים של קקטוסים קוצניים. קקטוסים אלה הם ילידי אמריקה והסתגלו למגוון רחב של בתי גידול צחיחים וצחיחים למחצה.

מאפייני הצמח: הסברסים מאופיינים בגבעולים הפחוסים, דמויי הרפידה, הנקראים cladodes או nopales. רפידות אלו ירוקות ופוטו סינתטיות, מה שמאפשר לצמח לאגור מים ולהפיק אנרגיה. לרפידות יש לרוב קוצים או גלוכידים, שהם מבנים זעירים דמויי שיער שעלולים לגרום לגירוי בעור.

פרחים ופירות: קקטוסי הצבר מייצרים פרחים גדולים וראוותניים עם צבעים מרהיבים, כגון צהוב, כתום או ורוד. אחר פרחים אלה בדרך כלל התפתחות פרי הסברס הקוצני, שהוא סוג של ברי. הפרי הוא בדרך כלל סגלגל או בצורת אגס ומגיע בצבעים שונים, כולל אדום, צהוב וסגול.

פרי מאכל: בשרו של פרי הצבר מתוק ועסיסי, עם טעם המזכיר אבטיח או אגס. הוא מכיל זרעים קטנים רבים. הפרי אכיל ומשמש לרוב בהכנות קולינריות, לרבות ריבות, ג'לי, משקאות וכנשנוש טרי.

תפוצה: הסברסים הם ילידי אמריקה וניתן למצוא אותם באזורים שונים, כולל דרום מערב ארצות הברית, מקסיקו, מרכז אמריקה ודרום אמריקה. הם הוצגו גם לחלקים אחרים של העולם עם אקלים מתאים.

גידול: קקטוסים קוצניים מעובדים לא רק בגלל הפרי שלהם אלא גם בגלל הרפידות שלהם (נופאלות), הניתנות לאכילה ונפוצות בשימוש במטבח המקסיקני והדרום-מערבי. הם מתאימים היטב לאזורים צחיחים וצחיחים למחצה ודורשים מים מינימליים.

התאמות: קקטוסי הצבר פיתחו מספר התאמות כדי לשרוד בסביבות מדבריות קשות. אלה כוללים אחסון מים ברפידות שלהם, פוטוסינתזה באמצעות רקמות מיוחדות, ועמודי שדרה או גלוכידים להגנה מפני אוכלי עשב.

חשיבות אקולוגית: קקטוסים דוקרניים מספקים מזון ובית גידול לחיות בר שונות, כולל חיות מדבריות כמו ציפורים, חרקים ומכרסמים. הם ממלאים תפקיד מכריע במערכות אקולוגיות מדבריות.

משמעות תרבותית: לקקטוסים דוקרניים יש משמעות תרבותית וקולינרית באזורים רבים, במיוחד במטבח המקסיקני והדרום-מערבי. הפירות, הרפידות ואפילו הפרחים משמשים למאכלים ומשקאות מסורתיים.

פרי הצבר הוא לא רק תענוג קולינרי אלא גם דוגמה לאופן שבו צמחים מסתגלים לשגשוג בסביבות מדבריות מאתגרות תוך תרומה למערכת האקולוגית ולתרבות האנושית.

סברס פרי בתרבות העתיקה

לפרי הסברס הקוצני, הידוע גם בשם אגס קקטוס או נופאלס, יש היסטוריה תרבותית עשירה והוא מעובד באזורים שונים ברחבי העולם. להלן כמה מהתרבויות והאזורים הבולטים שבהם לפרי הסברס הקוצני יש משמעות תרבותית:

  • מקסיקו: קקטוסי הצבר הם ילידי מקסיקו והם חלק חיוני מהמטבח המקסיקני במשך מאות שנים. הפרי, המכונה "טונה" בספרדית, משמש במגוון מאכלים, כולל סלטים, סלטים ומשקאות. Nopales (רפידות צעירות) נצרכים גם הם בדרך כלל במטבח המקסיקני.

  • דרום מערב ארצות הברית: במדינות כמו אריזונה, ניו מקסיקו וטקסס, שבהן שורר אקלים מדברי, פרי הסברס הוא מקור מזון מסורתי ומוקיר בקרב קהילות אינדיאניות והיספאניות. הוא משמש במתכונים מסורתיים כמו ריבות, ממתקים וסירופים.

  • אזור הים התיכון: קקטוסים עוקצניים הוכנסו לאזור הים התיכון לפני מאות שנים ומאז הפכו לחלק חשוב מהמטבח במדינות כמו איטליה, ספרד ויוון. הפרי, המכונה באיטלקית "פיצ'י ד'הודו", משמש בקינוחים, ליקרים וכנשנוש טרי.

  • מזרח תיכון: קקטוסי הצבר מעובדים במדינות ברחבי המזרח התיכון, כולל ישראל, ירדן וחלקים מצפון אפריקה. הפרי נצרך לעתים קרובות טרי או משמש להכנת משקאות, ריבות וג'לי.

  • אמריקה הלטינית: פירות הסברס נהנים במדינות שונות באמריקה הלטינית, כולל פרו, צ'ילה וארגנטינה. הוא משמש במנות מסורתיות, קינוחים ומשקאות. בפרו, זה ידוע בשם "טונה".

  • צפון אפריקה: קקטוסים דוקרניים מעובדים במדינות צפון אפריקה כמו תוניסיה ומרוקו. הפרי משמש במטבח המקומי ולעתים מיובשים או מכינים אותו לעיסה.

  • דרום אפריקה: בדרום אפריקה, פרי הסברס ידוע בשם "אגס קוצני" ומשמש בריבות ושימורים מסורתיים.

  • תרבויות ילידים: לקקטוסים דוקרניים יש משמעות תרבותית בקרב עמים ילידים רבים של אמריקה. הם שימשו למזון, לתרופות וכמקור לצבע ולחומרי בנייה.

  • סמליות דתית: קקטוסים עוקצניים מקושרים לעתים לסמליות דתית ורוחנית בתרבויות מסוימות, המייצגים סיבולת וחוסן מול מצוקה.

  • רפואה מסורתית: בנוסף לשימושים קולינריים, לקקטוסים דוקרניים יש היסטוריה של שימוש רפואי מסורתי. חלקים שונים של הצמח, כולל הפירות והרפידות, שימשו לטיפול במחלות שונות.

יכולת ההסתגלות של פרי הסברס לאקלים צחיח והרבגוניות שלו ביישומים קולינריים הפכו אותו לחלק בלתי נפרד מהתרבויות והמטבחים של האזורים שבהם הוא גדל. הוא ממשיך להיות מוערך בזכות הטעם הייחודי והיתרונות התזונתיים שלו.

סברס פרי קלוריות תזונה ויתרונות (סגולות)

הפרי הוא לא רק טעים אלא גם מציע מגוון יתרונות תזונתיים. להלן הערכים התזונתיים שלו וכמה מהיתרונות הבריאותיים הקשורים לצריכת פרי הסברס:

ערכים תזונתיים ל-100 גרם פרי סברס:

  • קלוריות: 41 קק"ל
  • פחמימות: 9 גרם
    • סיבים תזונתיים: 3.6 גרם
  • חלבון: 1.3 גרם
  • שומן: 0.5 גרם
  • ויטמינים ומינרלים (ערכים משוערים):
    • ויטמין C: 14 מ"ג (23% מהקצובה התזונתית המומלצת או RDA)
    • סידן: 56 מ"ג (6% מה-RDA)
    • מגנזיום: 85 מ"ג (21% מה-RDA)
    • אשלגן: 220 מ"ג (6% מה-RDA)

יתרונות בריאותיים:

  1. עשיר בנוגדי חמצון: פרי הסברס הוא מקור טוב לנוגדי חמצון, כולל ויטמין C ופיטוכימיקלים שונים. נוגדי חמצון אלו מסייעים במאבק ברדיקלים החופשיים בגוף, מפחיתים מתח חמצוני והסיכון למחלות כרוניות.

  2. סיבים תזונתיים: תכולת הסיבים הגבוהה בסברס מסייעת לעיכול, מעודדת יציאות קבועות ותומכת בבריאות המעיים. זה יכול גם לעזור לשלוט ברמות הסוכר בדם על ידי האטת ספיגת הסוכרים ממערכת העיכול.

  3. דל בקלוריות: פרי הסברס דל יחסית בקלוריות, מה שהופך אותו לתוספת מתאימה לדיאטות לניהול משקל. הוא מספק תחושת מלאות ללא עודף קלוריות.

  4. בריאות הלב: תכולת האשלגן בפרי הסברס תורמת לרמות לחץ דם בריאות ולבריאות הלב וכלי הדם. אשלגן מסייע בוויסות מאזן הנוזלים ומונע את השפעות הנתרן על לחץ הדם.

  5. בקרת סוכר בדם: כמה מחקרים מצביעים על כך שלסברס עשויה להיות השפעה חיובית על בקרת הסוכר בדם, מה שהופך אותו למועיל פוטנציאלי עבור אנשים עם סוכרת או אנשים בסיכון.

  6. אנטי דלקתי: פרי הסברס מכיל תרכובות אנטי דלקתיות שעשויות לסייע בהפחתת הדלקת בגוף, ועלולה להועיל למצבים כמו דלקת פרקים.

  7. הידרציה: תכולת המים הגבוהה של פרי הסברס יכולה לתרום ללחות כללית, במיוחד באקלים חם.

  8. צפוף רכיבים תזונתיים: פרי הסברס הוא צפוף בחומרי תזונה, ומספק ויטמינים ומינרלים חיוניים, כולל סידן ומגנזיום, החשובים לבריאות העצם ולתפקוד השרירים.

  9. תמיכה חיסונית: ויטמין C, המצוי בפרי הסברס, תומך במערכת החיסון ועוזר לגוף להילחם בזיהומים.

  10. בריאות העור: נוגדי החמצון בפרי הסברס עשויים לתרום לעור בריא על ידי הפחתת ההשפעות של קרינת UV וקידום ייצור הקולגן.

חשוב לציין שבעוד שפרי הסברס מציע מספר יתרונות בריאותיים, נוכחותם של זרעים קטנים וקשים בפרי עשויה להיות בלתי רצויה עבור חלקם. יש להקפיד להסיר או להימנע מצריכת זרעים אלו, במיוחד אם הפרי נאכל טרי.

פרי הסברס הוא תוספת טעימה ומזינה לתזונה מאוזנת, והרבגוניות שלו הופכת אותו למתאים למגוון הכנות קולינריות, מריבות ומשקאות ועד סלטים וקינוחים.

מיץ סברס - Dafi Amon

סברס פרי שימושים במטבח

פרי הסברס, הוא מרכיב רב תכליתי שניתן להשתמש בו ביישומים קולינריים שונים. הנה כמה שימושים פופולריים במטבח לפרי הסברס

  1. חטיף טרי: ניתן ליהנות מפרי הסברס טרי כחטיף בריא ומרענן. כדי לאכול, פורסים את שני הקצוות, חוצים חתך לאורך ומקלפים את העור כדי לחשוף את הבשר המתוק והעסיסי. היזהרו מהזרעים הקטנים, והסירו אותם אם תרצו.

  2. סלט פירות: הוסיפו פרי הסברס פרוס או חתוך לקוביות לסלטי פירות לפרץ של צבע וטעם. זה משתלב היטב עם פירות אחרים כמו מנגו, אננס ופירות יער.

  3. שייקים: מערבבים פרי הסברס עם יוגורט, בננה ופירות אחרים כדי להכין שייק טעים ומזין. אפשר להוסיף גם נגיעה של דבש או סירופ אגבה למתיקות.

  4. סורבה: סורבה פירות הסברס הוא קינוח מענג. לטהר את הפירות, לסנן את הגרעינים, להמתיק לפי הטעם ולהקפיא את התערובת עד שהיא מגיעה למרקם דמוי סורבה.

  5. ריבות וג'לי: ניתן להשתמש בפרי הסברס להכנת ריבות וג'לי תוצרת בית. מערבבים את הפרי עם סוכר ופקטין ומבשלים אותו עד שהוא מסמיך למרקם שניתן למריחה.

  6. משקאות: פרי הסברס משמש להכנת משקאות מרעננים, כולל אגווה פרסה, קוקטיילים ומיצי פירות. זה מוסיף טעם ייחודי וצבע תוסס למשקאות.

  7. סלסה: חותכים לקוביות את פרי הסברס ומשלבים אותו עם עגבניות, בצל, כוסברה וג'לפניוס ליצירת סלסה מתוקה וחריפה. זה משתלב היטב עם בשרים על האש וטאקו.

  8. קינוחים: ניתן לשלב פירות הסברס בקינוחים כמו פשטידות, טארטים ועוגות. זה מוסיף מתיקות טבעית וצבע יפה.

  9. סלטים: הוסיפו פרוסות או קוביות של פרי הסברס לסלטים ירוקים לקבלת אלמנט מתוק ועסיסי. זה משלים תערובת ירוקים ורוטב ויניגרט.

  10. קישוט קוקטיילים: השתמשו בפרי הסברס פרוס או חתוך לקוביות כקישוט לקוקטיילים. זה מוסיף נופך אקזוטי למשקאות כמו מרגריטות.

  11. רוטב: ניתן להשתמש בפרי הסברס להכנת רטבים, במיוחד במטבח הדרום-מערבי. ניתן לשלב אותו עם מרכיבים אחרים כדי ליצור רוטב טעים למנות עוף או חזיר.

מתכון לסלסה סברסים

סלסת סברס היא תבלין טעים וייחודי המוסיף טעם מתוק וחריף למגוון מנות. הנה מתכון פשוט להכנת סלסת סברסים :

רכיבים:

  • 2 סברסים בשלים, קלופים וחתוכים לקוביות
  • 1/2 כוס בצל אדום חתוך לקוביות
  • 1/2 כוס עגבניות חתוכות לקוביות
  • 1/4 כוס כוסברה טרייה קצוצה
  • 1-2 פלפלי ג'לפניו, זרעים הוסרו וקצוצים דק (להתאים לפי הטעם לחריפות)
  • 1 שן שום, קצוצה
  • מיץ מ-1 ליים
  • מלח ופלפל לפי הטעם

הוראות:

  1. מכינים את הסברסים:

    • ללבוש כפפות או להשתמש במלקחיים כדי להתמודד ולהימנע ממגע עם הקוצים. פורסים את שני הקצוות של כל סברס
    • חורצים חתך לאורך צד אחד של קליפת הסברס, נזהרים לא לחתוך עמוק מדי לתוך הבשר.
    • השתמשו באצבעותיכם או בסכין כדי לקלף בעדינות את העור ולהסיר אותו, לחשוף את הבשר המתוק והעסיסי.
    • חותכים את הסברסים הקלופים לקוביות ומניחים אותם בקערת ערבוב.
  2. שלב מרכיבים:

    • מוסיפים לקערה עם הסברסים את הבצל האדום חתוך לקוביות, העגבניות חתוכות, הכוסברה הקצוצה, פלפלי הג'לפניו קצוצים דק ושום קצוץ.
  3. הוסיפו מיץ ליים:

    • סוחטים מיץ מליים אחד על המרכיבים בקערה. מיץ הליים יספק טעם חריף וחריף לסלסה.
  4. מתבלים ומערבבים:

    • מתבלים את הסלסה במעט מלח ופלפל לפי הטעם. אתה יכול להתאים את התיבול לפי העדפתכם.
    • מערבבים בעדינות את כל החומרים עד שהם מתאחדים היטב.
  5. מצננים ומגישים:

    • מכסים את הקערה בניילון נצמד או במכסה ומקררים את סלסת הסברס למשך 30 דקות לפחות כדי לאפשר לטעמים להתמזג יחד.
    • הגישו את סלסת הסברס המצונן כתבלין לצד בשרים על האש, דגים, טאקו, או כתוספת לסלטים. זה גם מהווה מטבל נהדר עבור צ'יפס טורטיה.

תיהנו מהטעם הייחודי והמרענן של סלסת הסברסכתוספת מענגת ליצירות הקולינריות שלכם.

אחסון נכון לסברס

אחסון נכון של פרי הסברס יכול לעזור לשמור על טריותו ולהאריך את חיי המדף שלו. להלן כמה טיפים לאחסון פירות הסברס:

  1. קירור: פירות הסברס יש לאחסן במקרר כדי לשמור על טריותם לתקופה ממושכת. מניחים את הפירות השלמים או חתיכות חתיכות בשקית ניילון מחוררת או בכלי עם מכסה כדי לאפשר קצת זרימת אוויר.

  2. טמפרטורה: יש לאחסן פרי הסברס בטמפרטורה של  0 עד 4 מעלות צלזיוס. מגירת הירקות של המקרר היא מקום אידיאלי.

  3. לחות: פרי הסברס מעדיף רמות לחות גבוהות. ניתן לשמור על לחות על ידי הנחת מגבת נייר לחה או מטלית נקייה ולחה בשקית או במיכל עם הפירות.

  4. הימנעו מערימה: אם יש לכם סברסים מרובים, הימנעו מלערום אותם זה על גבי זה, מכיוון שהם עלולים להינזק בקלות בגלל הקוצים והעור העדין שלהם.

  5. בשלות: פירות הסברס יכולים להמשיך להבשיל במקרר, ולכן חיוני לעקוב אחר בשלותם. השתמשו בהם תוך מספר ימים עד שבוע לקבלת הטעם והמרקם הטובים ביותר.

  6. טפלו בזהירות: בעת טיפול הסברס, יש ללבוש כפפות או להשתמש במלקחיים כדי להימנע ממגע עם הקוצים והגלוכידים על קליפתו של הפרי. אלה עלולים לגרום לגירוי בעור.

  7. לאחסן עם הקליפה: עדיף לאחסן את הסברס בשלמותם ולחתוך אותם רק כאשר אתם מוכנים להשתמש בהם. חיתוך חושף את הבשר לאוויר ועלול להוביל לקלקול מהיר יותר.

  8. הסירו חלקים פגומים: אם אתם מבחינים באזורים פגומים או חבולים על הפרי,חיתכו אותם לפני האחסון כדי למנוע התפשטות של עובש או ריקבון.

  9. השתמשו בכלים אטומים: אם כבר חתכתם את הסברס לחתיכות, אחסנו בכלי אטום כדי למנוע מהם לספוג ריחות מהמקרר ולשמור על טריות.

  10. תווית ותאריך: אם יש לך מספר סוגים של פירות במקרר שלך, זה נוהג טוב לסמן ולתארך את המיכלים כדי לזהות בקלות את פרי הסברס

זכרו שפרי הסברס הוא עדין ויכול להיפגע בקלות או להינזק. טפלו בהם בזהירות, במיוחד כאשר מניחים אותם במקרר. אחסונם כראוי יעזור לשמר את טעמם ואיכותם לתקופה ממושכת, ויאפשר לכם ליהנות מהפרי הטעים הזה במיטבו.

כתבות נוספות

שתפו את העמוד

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

תוכלו לעיין בכתבות נוספות

רוצים להכיר את סוגי הדגים

רוצים להכיר את סוגי הפירות

למדו את סוגי הגבינות

כל הזכויות שמורות לאתר האקדמיה למזון © 2020

הפוסט סברס פרי: כל מה שצריך לדעת (סברס קלוריות ועוד) – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>
תאנה: כל מה שצריך לדעת (תאנה בשלה ועוד) – האקדמיה למזון https://b4u.co.il/%d7%aa%d7%90%d7%a0%d7%94/ Fri, 22 Sep 2023 06:07:13 +0000 https://b4u.co.il/?p=10851 תאנה כל מה שצריך לדעת על תאנה תאנה היא פרי מתוק, עשיר בחומרים מזינים, בעל מרקם לעיס ייחודי. הוא גדל על עץ הפיקוס ולעתים קרובות

הפוסט תאנה: כל מה שצריך לדעת (תאנה בשלה ועוד) – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>

תאנה

כל מה שצריך לדעת על תאנה

תאנה היא פרי מתוק, עשיר בחומרים מזינים, בעל מרקם לעיס ייחודי. הוא גדל על עץ הפיקוס ולעתים קרובות הוא נצרך טרי או מיובש.

תאנה קצת רקע

התאנה, המכונה מדעית פיקוס קאריקה, היא פרי בעל היסטוריה מרתקת ומשמעות תרבותית עשירה.

מקורות : התאנים הן אחד הפירות התרבותיים העתיקים ביותר, כאשר מקורותיהן נעוצים במסופוטמיה העתיקה (עיראק של ימינו) לפני כ-9,000 שנה. הם גם הוזכרו בתנ"ך ומאמינים שהם היו חלק מהתזונה של תרבויות מוקדמות.

מאפיינים בוטניים : התאנים שייכות למשפחת Moraceae ולסוג פיקוס. הם גדלים על עצים נשירים או שיחים גדולים המכונים עצי תאנה, שיכולים להגיע לגבהים של 10-30 רגל. העלים גדולים, אונות ומיוחדים.

זנים : ישנם מאות זני תאנים ברחבי העולם, כל אחד עם טעמים, צבעים וגדלים ייחודיים. הזנים הנפוצים כוללים מיסיון שחור, טורקיה חומה, קלימירנה ואדריאטי.

גידול : תאנים משגשגות באקלים חמים דמוי ים תיכוני אך גדלות גם באזורים אחרים. הם דורשים אדמה מנוקזת היטב ואור שמש בשפע. לעצי תאנה יש תהליך האבקה ייחודי הכולל צרעות זעירות, המסייעות להפרות את הפרחים שבתוך הפרי.

תזונה : התאנים צפופות בחומרי תזונה, מכילות סיבים, ויטמינים (כמו ויטמינים מקבוצת B וויטמין K), מינרלים (כולל אשלגן, מגנזיום וסידן), ונוגדי חמצון. הם ידועים במתיקות הטבעית שלהם.

צריכה : ניתן לאכול תאנים טריות, מיובשות או לעבד מוצרים שונים כמו ריבות, שימורים ומשחות. תאנים מיובשות פופולריות במיוחד לנשנושים ואפייה. הם גם מרכיב נפוץ במטבח הים תיכוני והמזרח תיכוני.

יתרונות בריאותיים : תאנים מציעות מספר יתרונות בריאותיים בשל התוכן התזונתי שלהן. הם מקדמים את בריאות העיכול, מווסתים את רמות הסוכר בדם ועשויים לסייע בניהול משקל.

סמליות ותרבות : לתאנים יש משמעות תרבותית ודתית בחברות שונות. הם קשורים לפוריות, שפע וחוכמה. במיתולוגיה היוונית, עץ התאנה מקושר לדיוניסוס, אל היין.

ניוטון תאנים : ניוטון תאנים, עוגיה פופולרית, נקראה על שם העיירה ניוטון, מסצ'וסטס, ונעשתה במקור עם משחת תאנים. הם היו חטיף אהוב במשך דורות.

חשיבות כלכלית : לתאנים יש משמעות כלכלית בחקלאות ובסחר בינלאומי, עם יצרנים מובילים כולל טורקיה, מצרים ויוון.

לסיכום, תאנים הן פירות עתיקים ורסטיליים עם שורשים תרבותיים עמוקים, המציעים לא רק פינוק מתוק ומזין אלא גם חיבור להיסטוריה ולמסורות של תרבויות רבות.

תאנה בתרבות העתיקה

התאנה מילאה תפקיד בולט בתרבויות עתיקות לאורך ההיסטוריה. להלן מבט מפורט על משמעותו במספר תרבויות עתיקות:

מסופוטמיה : תאנים הן אחד הפירות התרבותיים המוקדמים ביותר, שמקורם במסופוטמיה העתיקה, המכונה "ערש הציוויליזציה". השומרים, אחת החברות המוקדמות ביותר במסופוטמיה, טיפחו תאנים בסביבות 3,000 לפני הספירה. תאנים היו מרכיב עיקרי בתזונה שלהם ושימשו גם כמנחות לאלים שלהן.

מצרים : התאנים זכו להערכה רבה במצרים העתיקה. הם היו מקור מזון נפוץ, ותאנים תוארו לעתים קרובות באמנות המצרית ובהירוגליפים. התאנים שימשו גם כמנחות לאלים ונחשבו לסמל של פוריות ושפע.

יוון : ביוון העתיקה, לתאנים הייתה משמעות תרבותית ודתית. עץ התאנה היה קשור לדיוניסוס, אל היין, הפוריות וההילולה. עלי תאנה שימשו לכיסוי איברי המין של פסלים, המסמלים צניעות ופוריות. תאנים היו חלק מהמטבח היווני ולעיתים קרובות נהנו מהם טריות או מיובשות.

רומא : הרומאים ירשו הערכה עמוקה לתאנים מהיוונים. תאנים היו פריט מזון נפוץ ברומא העתיקה, שנהנו גם טריות וגם מיובשות. הרומאים השתמשו גם בתאנים כדי להמתיק ולטעום מנות. תאנים נחשבו לסמל מותרות והוגשו בנשפים.

הפניות לתנ"ך : תאנים מוזכרות פעמים רבות בתנ"ך. בברית הישנה, ​​תאנים קשורות לארץ המובטחת, ועץ התאנה נתפס לעתים קרובות כסמל לשגשוג. יש לציין כי בברית החדשה, ישוע קילל עץ תאנה עקר, המסמל חוסר פריון.

הודו : לתאנים יש היסטוריה במיתולוגיה ההודית וברפואה המסורתית. בהינדואיזם, עץ התאנה הוא קדוש ומייצג אריכות ימים והארה. תאנים שימשו ברפואה האיורוודית בגלל היתרונות הבריאותיים כביכול.

סין העתיקה : אמנם לא יליד סין, אך תאנים הוצגו וטיפחו בימי קדם. הם נחשבו לסמל של שלום ושגשוג ושימשו ברפואה הסינית המסורתית.

אמריקה : התאנים טופחו על ידי תרבויות המאיה והאצטקים במקסיקו העתיקה ובמרכז אמריקה. הם זכו להערכה בזכות הטעם והיתרונות התזונתיים שלהם.

ברבות מהתרבויות העתיקות הללו, תאנים היו לא רק מצרך תזונתי אלא גם היו בעלי משמעות סמלית ופולחנית. הם היו קשורים לפוריות, לשפע ולאלוהי. עץ התאנה עצמו היה נערץ לעתים קרובות בשל הצל וההזנה שלו.

כיום ממשיכים ליהנות מתאנים בשל טעמן וערכן התזונתי, וההיסטוריה העשירה שלהן בתרבויות עתיקות מוסיפה לקסם ולמשמעותן התרבותית.

מדינות מובילות בגידול תאנים

תאנים גדלות במדינות רבות ברחבי העולם, אך חלק מהאזורים ידועים בגידול התאנים המשמעותי שלהן. הנה כמה מדינות מובילות בגידול תאנים:

טורקיה : טורקיה היא היצרנית הגדולה בעולם של תאנים. האקלים של המדינה, במיוחד באזורים האגאי והים התיכון, אידיאלי לגידול תאנים. תאנים טורקיות, במיוחד זנים כמו Aydın ו-Izmir, זוכות להערכה רבה בזכות איכותן וטעמן. תאנים מיובשות, תאנים טריות ומוצרים מבוססי תאנים הם כולם יצוא חשוב עבור טורקיה.

מצרים : מצרים היא יצרנית עיקרית נוספת של תאנים, הגדלות בעיקר באזורי הדלתא של הנילוס ועמק הנילוס. תאנים מצריות ידועות במתיקותן ומיוצאות לכל העולם. בארץ מייצרים תאנים טריות ומיובשות כאחד.

יוון : לתאנים יש היסטוריה ארוכה בחקלאות היוונית, ויוון היא יצרנית משמעותית של תאנים באירופה. תאנים יווניות, במיוחד אלו מהאי אוויה והפלופונסוס, זוכות להערכה על טעמן. תאנים נצרכות בדרך כלל טריות ומיובשות ביוון.

ספרד : ספרד היא אחת מיצרניות התאנים המובילות באירופה. אזור אקסטרמדורה, בדרום מערב ספרד, ידוע במיוחד בגידול תאנים. תאנים ספרדיות משמשות לצריכה טרייה וגם להכנת שימור תאנים ומוצרים.

מרוקו : מרוקו היא שחקנית מתפתחת בשוק התאנים העולמי. למדינה יש תנאי גידול נוחים, במיוחד באזורים של פאס-מקנס וטאזה-אל הוצ'ימה-טאונאטה. תאנים מרוקאיות ידועות באיכותן ומיוצאות בעיקר כתאנים מיובשות.

איטליה : איטליה היא מדינה מסורתית לגידול תאנים, במיוחד באזורים הדרומיים כמו קלבריה וסיציליה. תאנים איטלקיות משמשות טריות ומיובשות ולעתים קרובות נהנים מהן בקינוחים ובממתקים שונים.

פורטוגל : פורטוגל, עם האקלים הים תיכוני שלה, היא יצרנית תאנים בולטת. אזור אלגרבה ידוע בגידול התאנים שלו. תאנים פורטוגזיות נצרכות טריות ומשמשות גם במאפים מסורתיים.

ארצות הברית : בארצות הברית, קליפורניה היא המדינה העיקרית לגידול התאנים. בעמק סן חואקין בקליפורניה יש אקלים המתאים לגידול תאנים. זן התאנים הנפוץ ביותר הגדל בקליפורניה הוא תאנה Calimyrna, הידועה בגודלה הגדול ובטעמה המתוק.

איראן : לאיראן יש היסטוריה ארוכה של גידול תאנים. תאנים איראניות, במיוחד אלו מאזורים כמו פארס והורמוזגן, מוערכות בזכות איכותן. התאנים נצרכות טריות וגם מיובשות לייצוא.

תוניסיה : תוניסיה היא יצרנית תאנים משמעותית בצפון אפריקה. בארץ מייצרים תאנים טריות ומיובשות כאחד, כאשר אזור סידי בוזיד הוא אזור מרכזי לגידול תאנים.

מדינות אלה נהנות מהאקלים הנוח שלהן, המספקים את החום ואת אור השמש הדרושים לעצי התאנה לשגשג. תאנים חשובות לא רק לצריכה מקומית אלא גם ממלאות תפקיד משמעותי בסחר הבינלאומי, כאשר תאנים מיובשות הן פריט ייצוא פופולרי.

תאנה קלוריות תזונה ויתרונות (סגולות)

תאנים הן לא רק טעימות אלא גם מזינות. הם מציעים מגוון יתרונות בריאותיים בשל תכולת החומרים התזונתיים שלהם. להלן סקירה כללית של תזונת פרי התאנים והיתרונות הנלווים לה:

תכולה תזונתית של תאנים טריות (ל-100 גרם):

קלוריות: כ-74 קלוריות
פחמימות: כ-19 גרם
סיבים תזונתיים: כ-3 גרם
חלבון: כ-0.8 גרם
שומן: פחות מ-1 גרם

ויטמינים: תאנים הן מקור טוב לויטמין K וויטמין B6.

מינרלים: הם עשירים באשלגן, מגנזיום, סידן וברזל.

נוגדי חמצון: התאנים מכילות נוגדי חמצון שונים, כולל פנולים ופלבונואידים.

פיטונוטריינטים: הם מכילים תרכובות כמו קוורצטין ורוטין, שיש להן יתרונות בריאותיים פוטנציאליים.


יתרונות בריאותיים של תאנים:

עשיר בסיבים: תאנים מהוות מקור טוב לסיבים תזונתיים, מסיסים ובלתי מסיסים כאחד. סיב זה מסייע לעיכול, מסייע במניעת עצירות ותומך בבריאות המעיים.

עשיר בנוגדי חמצון: תאנים מכילות נוגדי חמצון המסייעים במאבק בלחץ חמצוני ומפחיתים את הסיכון למחלות כרוניות. לתרכובות אלו עשויות להיות גם תכונות אנטי דלקתיות.

בריאות הלב: האשלגן והמגנזיום בתאנים מועילים לבריאות הלב. הם עוזרים לווסת את לחץ הדם ומפחיתים את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

בריאות העצם: תאנים מהוות מקור לסידן וויטמין K, שניהם חיוניים לשמירה על עצמות חזקות ובריאות.

ניהול משקל: הסיבים בתאנים יכולים לעזור לשלוט בתיאבון ולקדם תחושות של מלאות, מה שעשוי לסייע בניהול משקל.

בקרת סוכר בדם: לתאנים יש אינדקס גליקמי בינוני, כלומר יש להן השפעה נמוכה יחסית על רמות הסוכר בדם. זה יכול להיות מועיל עבור אנשים עם סוכרת או אנשים בסיכון.

מקור הברזל: התאנים מכילות ברזל, שחשוב למניעת אנמיה מחוסר ברזל ולהבטחת הובלת חמצן תקינה בגוף.

בריאות העור: נוגדי החמצון וחומרי המזון של התאנים תורמים לבריאות העור על ידי הפחתת השפעות ההזדקנות וקידום עור פנים בריא.

בריאות מערכת העיכול: הסיבים המסיסים בתאנים יכולים לעזור להרגיע ולמנוע אי נוחות במערכת העיכול, כגון ריפלוקס חומצי ובעיות עיכול.

אלרגיה: אנשים מסוימים עם אלרגיות לפירות נפוצים כמו תפוחים, אפרסקים או דובדבנים יכולים לסבול תאנים, מה שהופך אותן לחלופה מתאימה.

דרכים ליהנות מתאנים:

טריים: אכלו אותם שלמים או פרוסים לנשנוש בריא.
מיובשות: תאנים מיובשות הן חטיף נוח ומזין.
סלט: הוסף תאנים טריות או מיובשות לסלטים לקבלת ניגוד מתוק.
ריבה ושימורים: מכינים ריבת תאנים או שימורים למריחה על טוסט או לשימוש כציפוי.
אפייה: ניתן לשלב תאנים במוצרי מאפה שונים כמו מאפינס ועוגות.
זכרו לצרוך תאנים במתינות כחלק מתזונה מאוזנת. בעוד שהם מציעים יתרונות בריאותיים רבים, הם צפופים בקלוריות בשל הסוכרים הטבעיים שלהם. בנוסף, היזהרו אם יש לכם אלרגיות או רגישויות לתאנים או מזונות קשורים. התייעצו תמיד עם איש מקצוע בתחום הבריאות לקבלת ייעוץ תזונתי מותאם אישית.

תבשיל עוף ,בטטות,תאנים וסילאן - חן במטבח

תאנה זנים נפוצים בעולם ובישראל

התאנים מגיעות בזנים שונים, לכל אחת מהן הטעם, המראה והמאפיינים הייחודיים לה. להלן כמה זני תאנים נפוצים שנמצאים גם בעולם וגם בישראל:

זני תאנים נפוצים ברחבי העולם:

תאנה מיסיון שחורה: התאנה סגולה כהה עד שחורה בעלת בשר מתוק ועשיר. זהו אחד מזני התאנים הפופולריים ביותר בעולם והוא משמש לעתים קרובות לייבוש.

תאנה חומה של הודו: לתאנים אלו יש עור חום-סגול ובשר מתוק ומתון בטעם. הם גדלים בדרך כלל בארצות הברית.

תאנה קלמירנה: זן של תאנה סמירנה הטורקית, לתאנים קלמירנה יש עור זהוב וטעם אגוזי ומתוק. הם נמצאים לעתים קרובות כתאנים מיובשות.

תאנה קדוטה: לתאנים בעלי קליפה ירוקה יש טעם מתוק ומתון, ולעתים קרובות נאכלות טריות או משמשות לשימורים.

התאנה האדריאטית: ידועה גם בשם גנואה לבנה, לתאנים אלו יש עור ירוק בהיר עד צהוב חיוור וטעם מתוק דמוי דבש. לעתים קרובות הם נהנים טריים או מיובשים.

זני תאנים נפוצים בישראל:

תאנה צבר: זהו זן ישראלי ייחודי, הידוע בקליפתו הירקרק-צהבהב ובעיסה האדומה. יש לו טעם מתוק ומעט חריף ולעתים קרובות נאכל טרי.

תאנה דוטאטו: המכונה מקומית "דוטאטו", לתאנים אלה יש עור צהוב-ירקרק ובשר מתוק דמוי דבש. הם משמשים לעתים קרובות לייבוש או להכנת מוצרי תאנים.

תאנה הישיק: תאנים אלו פופולריות בישראל ובעלות עור סגול עד שחור עם בשר אדום או ורוד. הם מתוקים ומעולים לצריכה טרייה.

תאנה בארהי: תאנים בארהי קטנות ובעלות עור צהוב בהיר עד חום. הם מתוקים להפליא ולעיתים קרובות נאכלים טריים או משמשים בקינוחים.

תאנה דאופין: לתאנים אלו צורה שטוחה ייחודית ועור ירוק. הם מתוקים ומשמשים לעתים קרובות להכנת שימורים ומוצרי תאנים.

תאנה סולטנה: ידועה גם בשם "סולטנינה", התאנים הללו קטנות, ירוקות וחסרות זרעים. לעתים קרובות הם מיובשים ומשמשים באפייה או כחטיף.

חשוב לציין שהטעם והמאפיינים של תאנים יכולים להשתנות בהתאם לגורמים כמו אקלים, קרקע ותנאי גידול. בעוד שמדובר בכמה זני תאנים נפוצים, ישנם עוד זנים ייחודיים ואזוריים רבים שנמצאים ברחבי העולם. בישראל, לתאנים יש היסטוריה ארוכה של גידול ונהנים מהן טריות, מיובשות או בשימוש במגוון יישומים קולינריים.

תאנה זנים

Adriatic Figs
Black Mission
Brevas Figs
Brown Turkey
Bursa Figs
Celeste
Deanna
Greek
Green Kadota
Houraishi
Masui Dauphine
Purple Variegated

תאנה שימושים במטבח

תאנים הן פרי רב תכליתי שניתן להשתמש בו בדרכים שונות במטבח. להלן כמה שימושים קולינריים נפוצים עבור תאנים:

חטיף טרי: ניתן ליהנות מתאנים טריות כחטיף פשוט ומזין. פשוט שטפו אותם ואכלו אותם שלמים, או חתכו אותם לפרוסות לתוספת מענגת למגש גבינות.

סלטים: ניתן להוסיף תאנים טריות לסלטים לניגוד מתוק ומעט לעיס. הם משתלבים היטב עם עלים ירוקים, אגוזים וגבינות כמו גבינת עיזים או גבינה כחולה.

שימורים וריבות: תאנים מייצרות שימורים וריבות טעימים. ניתן לבשל אותם עם סוכר ולפעמים חומרי טעם וריח אחרים כמו הדרים או תבלינים כדי ליצור ממרח מתוק לטוסט, ביסקוויטים, או כתבלין לבשרים וגבינות.

אפייה: ניתן להשתמש בתאנים במוצרי מאפה שונים, כגון עוגות, מאפינס ולחם. תאנים מיובשות לרוב קוצצות או מחיתות ומוסיפות לבלילה לקבלת מרקם מתוק ולח.

תאנים ממולאות: תאנים טריות יכולות להיות ממולאות במרכיבים שונים כמו גבינה (כגון גבינת עיזים או גורגונזולה), אגוזים (כמו שקדים או אגוזי מלך), ואפילו בייקון לטוויסט מלוח. תאנים ממולאות אלו נאפות או צלויות לרוב.

ייבוש: לעתים קרובות מייבשים תאנים להכנת תאנים מיובשות, אותן ניתן לאכול כחטיף או להשתמש בהן בבישול ואפייה. תאנים מיובשות הן גם מרכיב בקינוחים ומאפים רבים.

שייקים: ניתן להוסיף תאנים לשייקים עבור ממתיק טבעי ומנה של סיבים וחומרים מזינים. הם משתלבים היטב עם יוגורט, בננות ופירות אחרים.

רטבים ולפתנים: ניתן לבשל תאנים לרוטב או לפתן שיכולים לשמש כתוספת לגלידה, לביבות, וופלים או בשרים על האש.

סירופ תאנים: ניתן לבשל תאנים עם סוכר ומים ליצירת סירופ תאנים, שניתן לזלף מעל קינוחים או להשתמש בו כממתיק בקוקטיילים ומשקאות.

צ'אטני: תאנים הן מרכיב מרכזי במתכוני צ'אטני רבים. צ'אטני תאנים יכול לשמש כתבלין למאכלים שונים, כולל בשרים צלי וכריכים.

מאפים במילוי תאנים: תאנים משמשות בדרך כלל כמילוי למאפים וקינוחים. עוגיות במילוי תאנים, טארטים ומחזורים פופולריים במטבחים רבים.

קינוחים מבוססי תאנים: ניתן להשתמש בתאנים בקינוחים כמו טארט תאנים, עוגות תאנים ופודינג תאנים. המתיקות הטבעית שלהם מוסיפה טעם מענג לפינוקים האלה.

תבשילים מלוחים: ניתן להשתמש בתאנים בתבשילים מלוחים כמו בשר צלוי או עופות עם זיגוג תאנים, או כמרכיב של מלית לבשרי ציד.

המתיקות הטבעית של התאנים והמרקם הלעיס הופכים אותן למרכיב רב-תכליתי במנות מתוקות ומלוחות כאחד. בין אם אתה משתמש בתאנים טריות או תאנים מיובשות, הן יכולות להוסיף טעם ייחודי ומענג למגוון רחב של יצירות קולינריות.

מתכון לריבת תאנים

מתכון פשוט לריבת תאנים ביתית:

רכיבים:

  • 1 פאונד (כ-450 גרם) תאנים טריות, שטופות וגבעול
  • 3/4 כוס סוכר מגורען
  • 2 כפות מיץ לימון (סחוט טרי)
  • 1 כפית גרידת לימון (לא חובה, לתוספת טעם)

הוראות:

  1. מכינים את התאנים: חותכים את התאנים לחתיכות קטנות. אתה יכול לבחור להשאיר אותם שמנמנים או לקצוץ אותם דק, בהתאם להעדפתך. אם לתאנים יש גבעולים קשים, הסר אותם.

  2. מאחדים את המרכיבים: בסיר גדול מערבבים את התאנים הקצוצות, הסוכר, מיץ הלימון וגרידת הלימון (אם משתמשים). מערבבים הכל יחד עד שהסוכר מתערבב היטב עם התאנים.

  3. מבשלים את התערובת: מניחים את הסיר על אש בינונית ומביאים את התערובת לרתיחה, תוך ערבוב מדי פעם. ברגע שהוא מתחיל לרתוח, מנמיכים את האש לנמוכה ונותנים לו להתבשל. המשך לבשל ולערבב מדי פעם במשך כ-45-60 דקות, או עד שהריבה מסמיכה לסמיכות הרצויה. הריבה תסמיך עוד יותר כשהיא מתקררת, אז קחו זאת בחשבון כשקובעים את הסמיכות.

  4. בדיקת מוכנות: כדי לבדוק אם הריבה מוכנה, ניתן להשתמש ב"בדיקת קמטים". מניחים צלחת קטנה במקפיא לפני שמתחילים להכין את הריבה. כדי לבדוק את הריבה, זורקים כמות קטנה על הצלחת הקרה. אם הוא מתקמט ומחזיק בצורתו כשדוחפים אותו באצבע, הוא מוכן. אם לא, המשך לבשל ולבדוק כל כמה דקות.

  5. מצננים ואחסנים: לאחר שהריבה הגיעה לסמיכות הרצויה, מסירים את הסיר מהאש ומניחים לו להתקרר מעט. מזלפים את הריבה החמה לצנצנות זכוכית מעוקרות, משאירים מעט מקום בחלק העליון. אוטמים את הצנצנות במכסים כשהריבה עדיין חמה.

  6. אחסן: אחסן את הצנצנות האטומות של ריבת התאנים במקום קריר וחשוך או במקרר. צנצנות סגורות כהלכה ניתן לאחסן מספר חודשים. לאחר הפתיחה יש לאחסן את הריבה במקרר ולהשתמש בה תוך מספר שבועות.

  7. תהנו: ריבת תאנים תוצרת בית יכולה לשמש כממרח לטוסט, כריכים וסקונס, או כתבלין ללוחות גבינה וחסכון. זה גם מהווה מילוי מענג עבור מאפים וקינוחים.

אתם מוזמנים להתאים את כמות הסוכר לפי טעמכם, כיוון שמתיקות התאנים יכולה להשתנות. ריבת תאנים תוצרת בית זו היא דרך נפלאה ליהנות מהטעם של תאנים טריות כל השנה ויכולה להיות גם מתנה ביתית מתחשבת.

תאנה בשלה

תאנה בשלה היא פרי מתוק ועסיסי המאופיין בבשרו הרך והרך ובטעמו עשיר ומתוק. כאשר התאנים בשלות, הן בדרך כלל שמנמנות, מעט רכות למגע, ובעלות צבע עז, שיכול לנוע בין ירוק לצהוב, סגול או שחור, תלוי בזן.

הנה כמה מאפיינים מרכזיים של תאנה בשלה:

רכות: בסחיטה עדינה, תאנה בשלה אמורה להניב מעט, מה שמעיד על כך שהפרי רך ומוכן לאכילה. זה לא צריך להיות עיסתי או מוצק מדי.

צבע: צבעה של תאנה בשלה תלוי במגוון שלה. לדוגמה, לתאנה הודו חומה בשלה עשויה להיות קליפה חומה-סגולה, בעוד שתאנה אדריאטית בשלה היא בדרך כלל צהובה חיוורת עד ירוקה. הצבע צריך להיות חי ואחיד.

מרקם: לתאנים בשלות יש עור חלק ורך שקל לנגוס דרכו. הבשר בפנים עסיסי ועשוי להכיל זרעים זעירים אכילים המוסיפים פריך קל.

ארומה: לתאנים בשלות יש לרוב ארומה מתוקה וריחני שהופכת בולטת יותר כשהן מבשילות.

טעם: הטעם של תאנה בשלה הוא מתוק עז עם עושר דמוי דבש. עשוי להיות לו גם רמזים עדינים של תווים של פירות יער או הדרים, תלוי בזן.

תחתית פתוחה: כאשר תאנה בשלה, היא עלולה להתפתח בתחתית הפרי פתח קטן או "עין", וזה סימן שהיא מוכנה לקטיף וליהנות.

תאנים בשלות עדיף לאכול טריות, מכיוון שהן פינוק מענג בפני עצמן. ניתן לשלב אותם גם במאכלים שונים, כמו סלטים, קינוחים, או להשתמש בהם להכנת ריבות ושימורים. כדי להאריך את חיי המדף של תאנים בשלות, אפשר לאחסן אותן כמה ימים במקרר, אבל כדאי להנות מהן כמה שיותר מהר כדי להתענג על שיא הטעם והמרקם שלהן.

אחסון נכון לתאנים


אחסון נכון חיוני כדי לשמור על תאנים טריות וטעימות. הנה איך לאחסן תאנים טריות:

קירור: תאנים טריות מתכלות מאוד ויש לאחסן אותן במקרר כדי להאריך את חיי המדף שלהן. מניחים אותם בשכבה אחת בכלי רדוד או על צלחת מרופדת במגבות נייר או במגבת מטבח נקייה. מגבות הנייר עוזרות לספיגת לחות עודפת ומונעות מהתאנים להפוך לחות יתר על המידה.

הימנע מצפיפות: תאנים עדינות ועלולות לחבול בקלות, לכן הימנע מצפיפות יתר במיכל. השאר קצת רווח בין התאנים כדי לאפשר זרימת אוויר.

מכסה: כדי למנוע אובדן לחות ולשמור על טריות, כסו את המיכל או הצלחת בניילון או בשקיות ניילון אטומות. זה ייצור סביבה לחה מעט שתעזור למנוע מהתאנים להתייבש.

בדוק ומיון: בדוק את התאנים באופן קבוע עבור בשלות וכל סימני קלקול. הסר כל תאנים בשלות מדי או עובשות מיד כדי למנוע מהן להשפיע על האחרות.

שימוש מהיר: תאנים טריות הן במיטבן כשהן נאכלות תוך מספר ימים מרגע הרכישה או הקטיף. הם מתכלים מאוד ויכולים להתקלקל במהירות אם לא נצרך אותם מיד.

הבשלה: אם יש לכם תאנים מעט לא בשלות, אפשר להניח אותן בטמפרטורת החדר בשכבה אחת על השיש במטבח. הם ימשיכו להבשיל ולהתרכך במהלך יום או יומיים. ברגע שהם מגיעים לבשלות הרצויה, העבירו אותם למקרר כדי להאט את המשך ההבשלה.

הקפאה: אם יש לכם עודף של תאנים טריות ואתם לא יכולים לצרוך את כולן לפני שהן בשלות יתר על המידה, שקול להקפיא אותן. כל שעליך לעשות הוא לשטוף, לייבש ולהסיר את הגבעולים מהתאנים. מניחים אותם על נייר אפייה בשכבה אחת ומקפיאים עד שהם מוצקים. לאחר הקפאת התאנים מעבירים את התאנים לכלי אטום או לשקית מקפיא ומאחסנים במקפיא עד שישה חודשים. ניתן להשתמש בתאנים קפואות בשייקים, מאפים ושימורים.

זכרו שחיי המדף המדויקים של תאנים טריות יכולים להשתנות בהתאם לבשלותן בעת ​​הרכישה ולתנאי האחסון. שמירה עליהם בקירור ומאוורר היטב תעזור לשמר את הטעם והמרקם שלהם לתקופה ארוכה יותר.

כתבות נוספות

שתפו את העמוד

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

תוכלו לעיין בכתבות נוספות

רוצים להכיר את סוגי הדגים

רוצים להכיר את סוגי הפירות

למדו את סוגי הגבינות

כל הזכויות שמורות לאתר האקדמיה למזון © 2020

הפוסט תאנה: כל מה שצריך לדעת (תאנה בשלה ועוד) – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>
תפוח עץ: כל מה שצריך לדעת (תפוח ועוד) – האקדמיה למזון https://b4u.co.il/%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%97-%d7%a2%d7%a5/ Mon, 24 Jul 2023 11:50:51 +0000 https://b4u.co.il/?p=10536 תפוח עץ כל מה שצריך לדעת על תפוח עץ תפוח עץ :מקורם של תפוחים במרכז אסיה והתפשטו בנתיבי מסחר. סמלי במיתולוגיות, אלפי זנים קיימים היום.

הפוסט תפוח עץ: כל מה שצריך לדעת (תפוח ועוד) – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>
תפוח עץ

תפוח עץ

כל מה שצריך לדעת על תפוח עץ

תפוח עץ :מקורם של תפוחים במרכז אסיה והתפשטו בנתיבי מסחר. סמלי במיתולוגיות, אלפי זנים קיימים היום. מזין ורב-תכליתי, בשימוש טרי, מבושל או מעובד למוצרים שונים.

תפוח עץ קצת רקע

תפוחים (Malus domestica) הם אחד הפירות התרבותיים והנצרכים ביותר בעולם. יש להם היסטוריה עשירה ומגוונת שראשיתה אלפי שנים.

רקע היסטורי:

מקור: מאמינים שמקורם של התפוחים במרכז אסיה, באזור שבין הים הכספי לים השחור. האב הקדמון הפראי של התפוחים המודרניים נחשב כ- Malus sieversii, מין שנמצא עדיין בחלקים ממרכז אסיה.

התפשטות הגידול: תפוחים טופחו ונסחרו במשך אלפי שנים, והתפשטו ממרכז אסיה לאזורים אחרים דרך נתיבי סחר עתיקים. דרך המשי, אחת מדרכי המסחר המפורסמות ביותר, מילאה תפקיד משמעותי בהפצת תפוחים וגידולם במקומות שונים בעולם.

סמליות: לתפוחים יש משמעות סמלית בתרבויות ובמיתולוגיות שונות. במיתולוגיה היוונית העתיקה, "תפוח הזהב של המחלוקת" היה הגורם למלחמת טרויה. במיתולוגיה הנורדית, תפוחים היו קשורים לנעורים נצחיים ולפוריות. התפוח מופיע גם בטקסטים דתיים, כולל בתנ"ך, שם הוא מוזכר כפרי האסור בגן העדן.

גידול וזנים: במשך מאות שנים של גידול פותחו אלפי זני תפוחים. זנים שונים משתנים בצבע, בטעם, במרקם ובשימושים. כמה זני תפוחים פופולריים כוללים את Red Delicious, Granny Smith, Gala, Fuji, Honeycrisp ו-Golden Delicious.


ייצור אפל מודרני: כיום, תפוחים גדלים בכל יבשת מלבד אנטארקטיקה, כאשר סין, ארצות הברית, הודו ורוסיה הן המדינות המובילות בייצור התפוחים.


ערך תזונתי ויתרונות בריאותיים: תפוחים הם פרי מזין, המספק ויטמינים חיוניים, מינרלים, סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון. הם דלים בקלוריות ובשומן, מה שהופך אותם לאפשרות חטיף בריאה ומשביעה.

תפוחים הם מקור טוב לויטמין C, אשלגן ופיטונוטריינטים שונים, שעשויים לתרום לבריאות הלב, לבריאות מערכת העיכול ולרווחה הכללית.

שימושים קולינריים: תפוחים הם מגוונים להפליא וניתן לאכול אותם טריים, מבושלים או מעובדים למוצרים שונים, כגון רסק תפוחים, מיץ תפוחים, סיידר ופרוסות תפוחים מיובשים.

הם משמשים בדרך כלל באפייה, הכנת פשטידות, טארטים, מאפינס וקינוחים אחרים, כמו גם מנות מלוחות כמו סלטים ומנות בשר.

לסיכום, לתפוחים יש היסטוריה ארוכה ומרתקת, הממלאים תפקיד משמעותי בתרבות האנושית, במטבח ובסמליות. הם ממשיכים להיות פרי אהוב ברחבי העולם, מוערך בשל טעמם הטעים, ערכם התזונתי והרבגוניות הקולינרית שלהם.

תפוח עץ בתרבות העתיקה

בתרבויות עתיקות, תפוחים היו לא רק פרי מזין ורב-תכליתי אלא גם היו בעלי משמעות סמלית ותרבותית. להלן כמה היבטים בולטים של תפוחים בתרבויות עתיקות:

המיתולוגיה היוונית : תפוחים מילאו תפקיד בולט במיתולוגיה היוונית. "תפוח המוזהב של המחלוקת" היה תפוח מיתולוגי עם הכיתוב "לטובים ביותר" שהוביל ליריבות בין האלות הרה, אתנה ואפרודיטה, שהביאה בסופו של דבר למלחמת טרויה. בנוסף, תפוחים היו קשורים לאלת האהבה, אפרודיטה, ונחשבו לסמלים של אהבה ותשוקה.

המיתולוגיה הנורדית : במיתולוגיה הנורדית, האמינו שתפוחים מעניקים נעורים נצחיים והיו קשורים לאלת הנעורים והפוריות, עידון. האלים היו אוכלים תפוחי זהב כדי לשמור על הנעורים והחיוניות שלהם.

הפניות לתנ"ך : תפוחים מוזכרים בתנ"ך, במיוחד בסיפור גן העדן. בעוד שהתנ"ך אינו מציין את סוג הפרי מעץ הדעת טוב ורע, הוא מתואר בדרך כלל כתפוח. התפוח הפך לשם נרדף לפרי האסור שהוביל לגירושם של אדם וחוה מגן העדן.

מנחות דתיות : תפוחים שימשו כמנחות במנהגים וטקסים דתיים שונים בתרבויות עתיקות. הם הוצגו בפני אלים ואלוהויות כסמלים של כבוד, פוריות ושגשוג.

שימושים קולינריים ומרפאים : תפוחים לא רק נצרכו כפרי טעים אלא גם בשימוש ברפואה המסורתית בשל היתרונות הבריאותיים הנתפסים שלהם. הם שימשו לייצור תרופות למחלות ובעיות עיכול שונות.

התפשטות הגידול : תפוחים טופחו ונסחרו באופן נרחב בימי קדם. דרך המשי, נתיב סחר מרכזי המחבר בין מזרח למערב, מילאה תפקיד מכריע בהתפשטות גידול התפוחים ממרכז אסיה לאזורים שונים בעולם.

אמנות וסמליות : תפוחים תוארו באמנות עתיקה, בקדרות ובגילופים, ולעתים קרובות מסמלים אהבה, יופי, ידע או פיתוי.

לאורך ההיסטוריה, הסמליות והמשמעות התרבותית של התפוח נותרו מוטמעות בחברות שונות, מה שהופך אותו ליותר מסתם פרי אלא לסמל של מיתולוגיה, פיתוי ופיתוי חסר גיל.

מדינות מובילות בגידול תפוח עץ

תפוחים גדלים במדינות רבות ברחבי העולם, אך כמה מהמדינות המובילות בגידול וייצור תפוחים כוללות:

סין : סין היא היצרנית הגדולה בעולם של תפוחים, ומהווה חלק ניכר מייצור התפוחים העולמי. האדמות החקלאיות העצומות של המדינה והאקלים הנוח תומכים במטעי תפוחים נרחבים.

ארצות הברית : ארצות הברית היא אחת המדינות המובילות בייצור תפוחים, עם מדינות גדולות לייצור תפוחים כמו וושינגטון, ניו יורק, מישיגן וקליפורניה. בארץ מייצרים מגוון רחב של סוגי תפוחים.

הודו : הודו היא מדינה משמעותית לייצור תפוחים, כאשר המדינות הצפוניות ג'אמו וקשמיר, הימאצ'ל פראדש ואוטרכאנד הן אזורים מרכזיים לגידול תפוחים.

פולין : פולין היא יצרנית תפוחים גדולה באירופה, הידועה בתפוחים האיכותיים שלה. תפוחים פולניים מיוצאים למדינות שונות ברחבי העולם.

רוסיה : לרוסיה יש ייצור תפוחים ניכר, כאשר אזורים כמו מחוז קרסנודר, מחוז רוסטוב ומחוז סטברופול הם אזורים מרכזיים לגידול תפוחים.

איטליה : איטליה היא מדינה בולטת לייצור תפוחים באירופה, הידועה במיוחד בזכות זני תפוחים כמו ה-Red Delicious ו-Golden Delicious.

צרפת : לצרפת יש ייצור תפוחים משמעותי, עם אזורים כמו נורמנדי, בריטני ועמק הלואר הידועים במטעי התפוחים שלהם.

צ'ילה : צ'ילה היא יצרנית תפוחים גדולה בדרום אמריקה, המספקת תפוחים הן לשוק המקומי והן לשווקי היצוא.

ארגנטינה : ארגנטינה היא יצרנית תפוחים משמעותית נוספת בדרום אמריקה, כאשר אזור פטגוניה ידוע בייצור התפוחים שלו.

ברזיל : ברזיל היא גם יצרנית תפוחים בולטת בדרום אמריקה, במיוחד במדינות כמו סנטה קתרינה וריו גרנדה דו סול.

מדינות אלה, יחד עם אחרות כמו גרמניה, קנדה, דרום אפריקה וניו זילנד, תורמות לאספקה ​​העולמית של תפוחים, מה שהופך את הפרי הרב-תכליתי הזה לזמין לצרכנים ברחבי העולם לאורך כל השנה.

תפוח עץ  קלוריות תזונה ויתרונות (סגולות)

תפוחים הם פרי מזין מאוד עם יתרונות בריאותיים רבים. הם עשירים בויטמינים חיוניים, מינרלים, סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון, מה שהופך אותם לתוספת חשובה לתזונה בריאה. להלן כמה מהמרכיבים התזונתיים העיקריים והיתרונות של תפוחים:

ערך תזונתי (ל-100 גרם תפוח חי):

קלוריות: 52 קק"ל
פחמימות: 14 גרם
סיבים תזונתיים: 2.4 גרם
סוכרים: 10.3 גרם
חלבון: 0.3 גרם
שומן: 0.2 גרם
ויטמין C: 4.6 מ"ג
אשלגן: 107 מ"ג
ויטמין K: 2.2 מיקרוגרם
יתרונות בריאותיים:

עשיר בנוגדי חמצון : תפוחים מכילים נוגדי חמצון שונים, כגון ויטמין C ופלבונואידים כמו קוורצטין. נוגדי חמצון אלו מסייעים בנטרול רדיקלים חופשיים מזיקים בגוף, מגנים על התאים מלחץ חמצוני ומפחיתים את הסיכון למחלות כרוניות.

בריאות הלב : הסיבים המסיסים המצויים בתפוחים, במיוחד פקטין, מסייעים בהורדת רמות הכולסטרול על ידי קשירה והסרה של כולסטרול מהגוף. צריכה קבועה של תפוחים קשורה להפחתת הסיכון למחלות לב.

בריאות מערכת העיכול : תפוחים הם מקור טוב לסיבים תזונתיים, מסיסים ובלתי מסיסים כאחד. הסיבים מסייעים לעיכול, מעודדים יציאות קבועות ותומכים במעיים בריאים.

ויסות סוכר בדם : תכולת הסיבים בתפוחים מאטה את ספיגת הסוכר, מסייעת בייצוב רמות הסוכר בדם ומפחיתה את הסיכון לסוכרת מסוג 2.

ניהול משקל : תפוחים דלים בקלוריות ועשירים בסיבים, מה שהופך אותם לחטיף ממלא ומשביע. הכללת תפוחים בתזונה שלך יכולה לעזור בניהול משקל ולספק חומרים מזינים חיוניים.

הידרציה : לתפוחים יש תכולת מים גבוהה, התורמים ללחות ועוזרים לשמור על מאזן נוזלים נאות בגוף.

בריאות הפה : לעיסת תפוחים מעוררת ייצור רוק, מה שיכול לעזור להפחית את הסיכון לעששת ולשמור על בריאות הפה.

תמיכה חיסונית : תכולת ויטמין C בתפוחים תומכת במערכת חיסונית בריאה, ועוזרת לגוף להילחם בזיהומים ומחלות.

מניעת סרטן : כמה מחקרים מצביעים על כך שנוגדי החמצון והתרכובות המצויות בתפוחים עשויים להיות בעלי תכונות אנטי-סרטניות ויכולים לעזור להפחית את הסיכון לסוגים מסוימים של סרטן, כולל סרטן ריאות, שד וסרטן המעי הגס.

בריאות העור : תפוחים מכילים ויטמינים ונוגדי חמצון התורמים לעור בריא, מקדמים ייצור קולגן ומגנים מפני נזקי חמצון.

חשוב לציין כי היתרונות הבריאותיים של תפוחים מושגים בצורה הטובה ביותר כאשר הם חלק מתזונה מאוזנת ומגוונת. מומלץ ליהנות מתפוחים שלמים וטריים על פני מוצרי תפוח מעובדים, מכיוון שהאחרונים עשויים להכיל תוספת סוכרים ורמות נמוכות יותר של חומרים מזינים וסיבים. תפוחים מהווים חטיף טעים ונוח, והרבגוניות שלהם מאפשרת הכללה במתכונים שונים, מה שהופך אותם לתוספת מענגת ובריאה לארוחות היומיות שלך.

תפוח עץ מיובש עם קינמון - המטבח הקסום

תפוח עץ זנים נפוצים בעולם

ואכן, ישנם אלפי זני תפוחים הגדלים ברחבי העולם, כל אחד עם הטעם, המרקם והמראה הייחודיים שלו. כמה מזני התפוחים הנפוצים והפופולריים ביותר שנמצאים ברחבי העולם כוללים:

Red Delicious : אחד מזני התפוחים המוכרים ביותר, Red Delicious בעל קליפה אדומה בהירה, טעם מתוק ומרקם קמחי משהו. לעתים קרובות הוא נאכל טרי ונמצא בדרך כלל בחנויות מכולת.

Golden Delicious : לזן זה יש עור צהוב-זהוב וטעם מתוק דמוי דבש. הוא רב תכליתי וניתן לאכול אותו טרי, להשתמש בו בבישול או ללחוץ למיץ תפוחים.

גרני סמית' : תפוחי גרני סמית', הידוע בעור הירוק הבוהק שלו ובטעם הטארט, הם פריכים ומרעננים. הם פופולריים לנשנושים ומשמשים בסלטים, פשטידות ויישומים קולינריים אחרים.

פוג'י : במקור מיפן, לתפוחי פוג'י יש מרקם מתוק ופריך עם תערובת של טעמים, כולל מתיקות וחמיצות עדינה. הם מצוינים לאכילה טריים ומתאימים גם לאפייה.

גאלה : לתפוחים גאלה יש קליפה דקה, טעם מתוק וארומטי ומרקם פריך. הם תפוח נשנוש פופולרי ומשמשים לעתים קרובות בסלטי פירות.

Honeycrisp : תפוחי Honeycrisp ידועים במרקם המתוק, העסיסי והפריך שלהם. הם מועדפים לאכילה טריים ונמצאים לעתים קרובות בשווקי איכרים.

פינק ליידי (Cripps Pink) : עם קליפתו האדום-ורדרד, לתפוחי פינק ליידי טעם מתוק-חמצני ומרקם מוצק. הם נהנים באופן נרחב טריים ובסלטים.

Braeburn : לתפוחי Braeburn יש טעם חריף-מתוק ומרקם פריך. הם מתאימים היטב לאכילה טרייה, לאפייה ולבישול.

ג'ונגולד : הכלאה בין יונתן לתפוחי גולדן דלישס, לתפוחי ג'ונגולד יש טעם מתוק-טארט מאוזן ומרקם מוצק. הם מצוינים גם לצריכה טרייה וגם לבישול.

קריפס ורוד (פינק ליידי) : עם קליפתו הוורודה-אדום, לתפוחי פינק ליידי יש טעם חמוץ מתוק ומרקם מוצק. הם נהנים באופן נרחב טריים ובסלטים.

קורטלנד : תפוחי קורטלנד מעט חמוצים עם מרקם עדין. הם משמשים לעתים קרובות בסלטים וקינוחים בשל יכולתם להתנגד להשחמה בעת חיתוך.

אלו הן רק כמה דוגמאות מזני התפוחים הרבים הזמינים ברחבי העולם. לזני תפוחים שונים יש זמני הבשלה, פרופילי טעמים ושימושים שונים, מה שהופך אותם למתאימים למגוון רחב של יישומים קולינריים, לרבות אכילה טרייה, אפייה, בישול והכנת מוצרים מבוססי תפוחים כגון רסק תפוחים, מיץ תפוחים וסידר תפוחים.

תפוח עץ סוגים

גרני סמיט

תפוח גרני סמית' הוא זן תפוח פופולרי ומוכר שמקורו באוסטרליה. הנה כמה מאפיינים מרכזיים של תפוח גרני סמית':

מראה: לתפוחי גרני סמית יש קליפה ירוקה בוהקת שלעיתים יכולה להיות סומק ורוד או אדום חלש. הם תפוחים בגודל בינוני עד גדול וצורתם מעט לא סדירה.

טעם: הבשר של תפוחי גרני סמית' מוצק, פריך ועסיסי. הם ידועים בטעמם החמצני והטעים, מה שמייחד אותם מזני תפוחים מתוקים אחרים.

מרקם: המרקם של תפוחי גרני סמית' יציב, מה שהופך אותם לאידיאליים לשמירה על צורתם במהלך הבישול והאפייה.

עונה: תפוחי גרני סמית' נקטפים בדרך כלל בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו, והם זמינים בחנויות מספטמבר עד נובמבר.

מקורות: תפוח גרני סמית' התגלה על ידי מריה אן סמית (הידועה גם בשם גרני סמית') באוסטרליה באמצע המאה ה-19. מאמינים שזהו שתיל מקרי של זן הקראבפל הצרפתי.

שימושים: תפוחי גרני סמית הם מגוונים וניתן ליהנות מהם בדרכים שונות. הם משמשים בדרך כלל בבישול ואפייה, מכיוון שהחמימות שלהם מחזיקה מעמד היטב במהלך החום. הם פופולריים במיוחד להכנת עוגות תפוחים, פריכיות תפוחים וקינוחים אחרים. בנוסף, תפוחי גרני סמית משמשים בסלטים בגלל טעמם המרענן והחריף. יש אנשים שגם נהנים לאכול אותם טריים אם הם מעדיפים תפוח חמצמץ ופחות מתוק.

ערך תזונתי: כמו זני תפוח אחרים, תפוחי גרני סמית' הם מזינים, מספקים ויטמינים חיוניים, מינרלים, סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון. הם דלים בקלוריות ובשומן, מה שהופך אותם לאפשרות חטיף בריאה ומשביעה.

החמיצות והגמישות המובהקת של תפוחי גרני סמית' הפכו אותם לאהובים בקרב טבחים, אופים וחובבי תפוחים ברחבי העולם. היכולת שלהם להוסיף פרץ של טעם למנות מתוקות ומלוחות כאחד ביססה את מקומם כזן תפוחים אהוב לשימוש קולינרי.

תפוח פינק ליידי

תפוח פינק לייד, הידוע גם בשם Cripps Pink, הוא זן תפוחים פופולרי וייחודי הידוע בקליפתו הוורודה-אדמדמת הייחודית ובטעמו החמין-מתוק. להלן כמה מאפיינים מרכזיים של התפוח פינק ליידי:

מראה: לתפוחי פינק ליידי יש קליפה ורדרדה-אדום עם גוונים ירוקים. הם בגודל בינוני ולעתים קרובות יש להם צורה ייחודית עם חלק עליון ותחתון מוארכים מעט.

טעם: בשרם של תפוחי פינק ליידי פריך ועסיסי עם טעם מתוק-טארט מאוזן היטב. הם ידועים בטעמם המרענן והמעט חריף.

מרקם: לתפוחי פינק ליידי יש מרקם יציב ודחוס, מה שהופך אותם לבחירה מצוינת לאכילה טרייה וגם לבישול.

עונה: תפוחי פינק ליידי נקטפים בדרך כלל בסוף הסתיו, והם זמינים בחנויות מאוקטובר עד פברואר.

מקורות: התפוח פינק ליידי הוא הכלאה בין זני התפוח גולדן דלישס וליידי וויליאמס. הוא פותח במערב אוסטרליה בשנות ה-70 על ידי הגננות ג'ון קריפס, ומכאן השם "קריפס פינק".

שימושים: תפוחי פינק ליידי הם מגוונים וניתן ליהנות מהם בדרכים שונות. הם טעימים כשאוכלים אותם טריים כחטיף בריא ומשמשים גם בסלטים, מגשי פירות וקינוחים. המרקם המוצק שלהם מחזיק מעמד היטב באפייה, מה שהופך אותם למתאימים לפשטידות, טארטים ומתכונים אחרים המבוססים על תפוחים.

ערך תזונתי: כמו זני תפוח אחרים, תפוחי פינק ליידי הם מקור טוב לויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון. הם דלים בקלוריות ובשומן, מה שהופך אותם לתוספת מזינה לתזונה מאוזנת.

תפוחי פינק ליידי מועדפים בשל המראה היפה שלהם, הטעם המעולה שלהם, והרבגוניות ביישומים קולינריים. פרופיל הטעמים והפופולריות הייחודיים שלהם הפכו אותם לאחת מבחירות התפוח המועדפות על צרכנים ושפים כאחד. בבחירת תפוחי פינק ליידי, חפשו תפוחים עם עור חלק וללא חבורות נראות לעין, ואחסנו אותם במקום קריר ויבש או במקרר כדי לשמור על טריותם.

תפוח דלישס אדום

דלישס אדום הוא זן תפוחים פופולרי ומוכר נרחב הידוע בעור האדום הבוהק שלו ובצורתו הייחודית. הנה כמה מאפיינים מרכזיים של התפוח האדום דלישס:

מראה: אדום טעים לתפוחים יש קליפה אדומה עמוקה עם וריאציות מדי פעם בצבע, החל מאדום עז ועד חום כהה. הם בינוניים עד גדולים ובעלי צורה קלאסית מוארכת עם חמש בליטות בולטות בחלק התחתון, המעניקות להם מראה א-סימטרי.

טעם: לתפוחים אדומים טעימים יש טעם מתוק עם חמיצות עדינה. למרות שהם ידועים במתיקות שלהם, לחלק מהזנים יש טעם מעט תפל בהשוואה לסוגי תפוחים אחרים.

מרקם: המרקם של תפוחים אדומים טעים הוא בדרך כלל פריך ומוצק, אם כי הוא יכול להשתנות בהתאם לגורמים כמו בשלות ותנאי אחסון.

עונה: תפוחים אדומים טעימים נקטפים בדרך כלל בסתיו, והם זמינים בחנויות מספטמבר עד נובמבר.

שימושים: תפוחים אדומים טעימים נהנים בעיקר טריים כחטיף בשל אופיים המתוק והעסיסי. הם משמשים גם בסלטים וניתן לבשל אותם או לאפות, אם כי השימוש בהם בבישול נפוץ פחות בהשוואה לזני תפוחים אחרים.

מקורות: התפוח האדום הטעים התגלה כשתיל מקרי בחווה באיווה, ארצות הברית, בסוף המאה ה-19. הוא זכה להצלחה מסחרית וצבר פופולריות בזכות המראה האטרקטיבי שלו.

ראוי לציין שאמנם תפוחי Red Delicious ידועים וזמינים רבים, אך היה ויכוח על טעמם ומרקם בהשוואה לזני תפוחים אחרים. עם הזמן, העדפות הצרכנים עברו לכיוון תפוחים עם טעמים מורכבים יותר ומרקמים טובים יותר, מה שהוביל לירידה בפופולריות של תפוחי Red Delicious באזורים מסוימים.

כמו בכל זן תפוח, הטעם והמרקם של תפוחים אדומים טעימים יכולים להשתנות בהתאם לגורמים כמו תנאי גידול, אחסון ומאפייני עץ בודדים. כמה חובבי תפוחים עדיין מעריכים את המתיקות ואת המראה המסורתי של תפוחי Red Delicious, מה שהופך אותם לבחירה קלאסית עבור צרכנים רבים.

תפוח יונתן

תפוח יונתן הוא זן תפוח פופולרי הידוע בטעמו המיוחד ובצבעו האדום התוסס. הנה כמה מאפיינים מרכזיים של תפוח יונתן:

מראה: תפוחי יונתן בעלי קליפה אדומה בוהקת עם כתמים צהובים או ירקרקים מדי פעם. הם בינוניים ובעלי צורה מעט לא סדירה.

טעם: הבשר של תפוח יונתן הוא עסיסי, פריך ולבן שמנת. הוא מציע טעם מתוק-טארט עם איזון טוב בין מתיקות לחומציות.

מרקם: המרקם של תפוחי יונתן מוצק, מה שהופך אותם לאידיאליים לאכילה טרי, אפייה ובישול.

עונה: תפוחי יונתן נקטפים בדרך כלל בתחילת הסתיו, מה שהופך אותם לזמינים מסוף ספטמבר עד אוקטובר.

מקורות: מאמינים כי תפוח יונתן מקורו בארצות הברית בתחילת המאה ה-19. הוא נחשב להכלאה של זני תפוחי העץ Esopus Spitzenburg ו-Newtown Pippin.

שימושים: תפוחי יונתן הם מגוונים וניתן ליהנות מהם טריים כחטיף או לשימוש ביישומים קולינריים שונים. הם משמשים בדרך כלל להכנת רסק תפוחים, פשטידות, טארטים וקינוחים אחרים בשל הטעם והמרקם המצוינים שלהם.

זמינות: תפוחי יונתן ניתן למצוא בחנויות מכולת ובשווקי איכרים רבים בעונת התפוחים.

תפוחי יונתן הם זן תפוחים אהוב במשך דורות, המוערכים בזכות הטעם, המרקם והרבגוניות הקולינרית שלהם. הטעם המתוק-טארט והפריכות שלהם הופכים אותם לבחירה מענגת גם לנשנוש וגם לבישול, מה שהופך אותם לאהובים בקרב חובבי תפוחים ושפים כאחד.

תפוח עץ שימושים במטבח

תפוחים הם מגוונים להפליא וניתן להשתמש בהם בדרכים שונות במטבח. להלן כמה שימושים נפוצים לתפוחים בבישול ואפייה:

כחטיף טרי: תפוחים טעימים כשאוכלים אותם טריים כחטיף בריא ומרענן. כל שעליך לעשות הוא לשטוף ולחתוך אותם לפינוק קל בדרכים.

סלטי פירות: תפוחים מוסיפים מתיקות ופריכות מענגת לסלטי פירות, ומעצימים את הטעם והמרקם הכלליים.

פאי תפוחים: פאי תפוחים הוא קינוח קלאסי הכולל תפוחים פרוסים דק מעורבבים עם סוכר, תבלינים ולפעמים חמאה, הכל אפויים בקליפה של פאי מתקלף.

פריך תפוחים או קראמבל: בדומה לעוגת תפוחים, פריך תפוחים או קראמבל הוא קינוח מנחם העשוי משכבה של תפוחים אפויים ותוספת פירורית של שיבולת שועל, קמח, חמאה וסוכר.

רסק תפוחים: רסק תפוחים נעשה על ידי בישול תפוחים עם סוכר ולפעמים תבלינים עד שהם מתרככים ומתפרקים לעקביות חלקה דמוית רוטב. ניתן ליהנות ממנו כתוספת או להשתמש כתחליף בריא יותר לשמן במתכוני אפייה.

תפוחים אפויים: תפוחים אפויים הם קינוח פשוט אך משביע. ליבו את התפוחים, ממלאים אותם בתערובת של סוכר, קינמון וחמאה, ואז אופים עד שהם רכים.

סיבובי תפוחים או פשטידות יד: מחזורי תפוחים הם כיסי מאפה מלאים בתפוחים מתובלים, בדומה למיני פשטידות שניתן לאכול ביד.

שייקים פריכים תפוחים: ערבבו תפוחים עם יוגורט, חלב ותבלינים ליצירת שייק פריך תפוחים טעים ומזין.

סיידר תפוחים: ניתן ללחוץ תפוחים כדי לחלץ את המיץ שלהם, שמשמש לאחר מכן להכנת סיידר תפוחים, משקה פופולרי שנהנו ממנו חם או קר.

צ'אטני תפוחים או ריח: ניתן להפוך מתפוחים מבושלים עם תבלינים, סוכר וחומץ לצ'אטני או ריח טעים, מושלם לשילוב עם בשרים, גבינות וכריכים.

מאפינס או לחם תפוחים: הוסף קוביות תפוחים או מגוררים למאפינס או בלילת לחם מהירה לפינוק לח וטעים.

תפוחים ממולאים: חללו תפוחים ומלאים אותם בתערובות כמו אגוזים מתוקים, צימוקים או גבינה למנה ראשונה או קינוח ייחודיים וטעימים.

אלו הן רק כמה דוגמאות מהדרכים הרבות בהן ניתן להשתמש בתפוחים במטבח. המתיקות הטבעית והרב-גוניות של תפוחים הופכים אותם למרכיב מועדף למאכלים מתוקים ומלוחים, והם מוסיפים טעם ומרקם מענגים למגוון רחב של מתכונים.

מתכון לשטרודל תפוחים

שטרודל תפוחים הוא קינוח טעים וקלאסי הכולל תפוחים פרוסים דק ומילוי קינמון מתוק עטוף בשכבות של מאפה מתקלף. הנה מתכון פשוט להכנת שטרודל תפוחים:

רכיבים:

למילוי:

4 תפוחים גדולים (כגון גרני סמית' או פינק ליידי), קלופים, מגורעים ופרוסים דק
1/2 כוס סוכר מגורען
1 כפית קינמון טחון
1/2 כוס אגוזי מלך או שקדים קצוצים (לא חובה)
1/2 כוס צימוקים (לא חובה)
קליפת לימון אחד
2 כפות מיץ לימון
עבור המאפה:

חבילה אחת של דפי בצק עלים קנויים בחנות, מופשרים (או בצק שטרודל תוצרת בית)
1/2 כוס חמאה ללא מלח, מומסת
1/4 כוס פירורי לחם (לפזר על המאפה לפני הוספת המילוי)
להגשה:

אבקת סוכר (לאבק)
גלידת וניל או קצפת (לא חובה)
הוראות:

  1. מחממים את התנור ל-190 מעלות צלזיוס. מרפדים תבנית בנייר אפייה.
  2. מערבבים בקערת ערבוב גדולה את התפוחים הפרוסים, הסוכר , הקינמון הטחון, האגוזים הקצוצים (אם משתמשים), הצימוקים (אם משתמשים), גרידת הלימון ומיץ הלימון. מערבבים הכל יחד עד שהתפוחים מצופים היטב בסוכר ובתבלינים. 
  3. מרדדים את דפי בצק העלים על משטח מקומח קלות כדי שיהיו מעט גדולים ודקים יותר. מברישים את פני השטח של כל דף בחמאה מומסת, ומשאירים כ-1 אינץ' מהשוליים ללא חמאה.
  4. מפזרים פירורי לחם באופן שווה על פני השטח המרוחים בחמאה של כל עלה מאפה. פירורי הלחם עוזרים לספוח עודף לחות מהתפוחים ושומרים על פתיתי המאפה.
  5. מסדרים את מלית התפוחים בשורה לאורך קצה אחד ארוך של כל עלה מאפה, ומשאירים מעט מקום בקצוות. מגלגלים בזהירות את עלה הבצק סביב מלית התפוחים, ויוצרים שטרודל בצורת בול עץ. אוטמים את הקצוות על ידי הצמדתם בעדינות.
  6. מניחים את השטרודלים המוכנים על תבנית האפייה המרופדת בנייר אפייה. מברישים את החלק העליון עם עוד חמאה מומסת.
  7. אופים את שטרודל התפוחים בתנור שחומם מראש כ-25-30 דקות או עד שהם מזהיבים ופריכים.
  8. מוציאים את השטרודלים מהתנור ונותנים להם להתקרר מעט. לפדר באבקת סוכר לפני ההגשה.
  9. מגישים את שטרודל התפוחים חם כפי שהוא או עם כדור גלידת וניל או כף קצפת לפינוק נוסף.

זהו קינוח מענג המושלם להנאה במהלך הסתיו או בכל עת של השנה.

שטרודל תפוחים

אחסון נכון לתפוח עץ

אחסון נכון חיוני כדי לשמור על טריות התפוחים ולמנוע מהם להתקלקל מהר מדי. להלן כמה טיפים לאחסון תפוחים:

טמפרטורת החדר: אם אתם מתכננים לאכול את התפוחים תוך מספר ימים, תוכלו לאחסן אותם בטמפרטורת החדר במקום קריר ויבש הרחק מאור שמש ישיר. שמור אותם בקערת פירות או בכלי מאוורר כדי לאפשר זרימת אוויר.

קירור: לאחסון לטווח ארוך יותר, מניחים תפוחים במגירת הפריכיות של המקרר. שמור אותם בנפרד מפירות וירקות אחרים, שכן תפוחים משחררים גז אתילן, שעלול לגרום לתוצרת הקרובה להבשיל ולהתקלקל מהר יותר.

הפרד תפוחים חבולים או פגומים: יש להשתמש בתפוחים פגומים או פגומים מיד או להסיר אותם מאזור האחסון, מכיוון שהם יכולים להאיץ את תהליך ההבשלה של תפוחים אחרים.

שקית פלסטיק מאווררת: אם יש לך כמות גדולה של תפוחים, אתה יכול לאחסן אותם בשקית ניילון מחוררת במקרר כדי לשמור על לחות תוך מתן זרימת אוויר מסוימת.

הרחק מריחות חזקים: תפוחים יכולים לספוג ריחות ממזונות סמוכים, לכן עדיף לאחסן אותם הרחק מחפצים בעלי ריח חזק כמו בצל או שום.

בדוק באופן קבוע: בדוק את התפוחים המאוחסנים שלך באופן קבוע והסר את כל התפוחים שמראים סימני קלקול כדי למנוע מהריקבון להתפשט לתפוחים אחרים.

הקפאה: אם יש לכם שפע של תפוחים ואתם לא יכולים להשתמש בכולם לפני שהם מתחילים להתרכך, אפשר להקפיא אותם. קולפים, מגרעים ופורסים את התפוחים, ואז מניחים אותם בכלי או בשקית הניתנים להקפאה. תפוחים קפואים יכולים לשמש מאוחר יותר לאפייה או להכנת רסק תפוחים.

זכרו שתפוחים ממשיכים להבשיל לאחר הקטיף, ולכן איכותם תרד בהדרגה עם הזמן. עם זאת, אחסון נכון יכול לעזור להאריך את חיי המדף שלהם ולשמור על טריותם לתקופה ארוכה יותר. זמן האחסון המדויק ישתנה בהתאם לזן התפוח, הבשלתו בעת הרכישה ותנאי האחסון. לקבלת הטעם והמרקם הטובים ביותר, נסו לצרוך תפוחים תוך מספר שבועות מרגע הרכישה או הקציר.

כתבות נוספות

שתפו את העמוד

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

תוכלו לעיין בכתבות נוספות

רוצים להכיר את סוגי הדגים

רוצים להכיר את סוגי הפירות

למדו את סוגי הגבינות

כל הזכויות שמורות לאתר האקדמיה למזון © 2020

הפוסט תפוח עץ: כל מה שצריך לדעת (תפוח ועוד) – האקדמיה למזון הופיע לראשונה ב-האקדמיה למזון.

]]>