פסיפלורה פרי

כל מה שצריך לדעת על פסיפולרה

פסיפלורה פרי: פרי טרופי עם מראה חיצוני סגול או צהוב, הידוע בטעמו החריף והאיכויות הארומטיות הייחודיות שלו, הידוע כפרי האהבה
מוס גבינה עם פסיפלורה

פסיפלורה פרי קצת רקע

 

פסיפלורה, הידוע מדעית בשם Passiflora edulis, או בשמו העברי " שעונית נאכלת "הוא פרי טרופי שמקורו בדרום אמריקה. מאמינים שמקורו ביערות הגשם של האמזונס ולאחר מכן התפשט לאזורים אחרים ברחבי העולם. הפרי נקרא על שם פרח הפסיפלורה, בשל הדמיון שלו למבנה הסבוך של הפרח.

פסיפלורה ידוע בטעמו הייחודי, שהוא שילוב של תווים מתוקים וחריפים. לפרי צורה עגולה עד אליפסה ומגיע בצבעים שונים, כולל סגול, צהוב וכתום. הקליפה החיצונית של הפרי מקומטת ומוצקה, בעוד שהחלק הפנימי מכיל עיסת ג'לטיני מלאה במספר רב של זרעים קטנים.

פסיפלורה נצרך הן כפרי טרי והן בהכנות קולינריות שונות. העיסה והזרעים משמשים לעתים קרובות להכנת מיצים, שייקים, קינוחים ורטבים. הטעם הייחודי של פסיפלורה מוסיף נופך טרופי ומרענן למגוון רחב של מנות.

בנוסף לשימושים הקולינריים שלה, פסיפלורה מוערך גם בזכות היתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים שלו. הוא עשיר בויטמינים A ו-C, סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון, המועילים למערכת החיסון ולרווחה הכללית. הפרי ידוע גם בסגולותיו המרגיעות ולעיתים נעשה בו שימוש בתה צמחים או תרופות טבעיות להרגעה.

פסיפלורה מגדלים כיום באזורים טרופיים וסובטרופיים רבים ברחבי העולם, כולל דרום אמריקה, דרום מזרח אסיה, אפריקה ואוסטרליה. הוא מוערך על טעמו המובהק והרבגוניות שלו ביישומים קולינריים, מה שהופך אותו לבחירה פופולרית בקרב חובבי פירות ושפים כאחד.

פסיפלורה פרי בתרבות העתיקה 

לפסיפלורה אין היסטוריה משמעותית בתרבויות עתיקות שכן הוא יליד דרום אמריקה ורק מאוחר יותר התפשט לאזורים אחרים. עם זאת, לפרח הפסיפלורה, שממנו מקבל הפרי את שמו, יש משמעות תרבותית והיסטורית מסוימת.

בתרבויות עתיקות ביבשת אמריקה, כמו האצטקים והאינקה, פרח הפסיפלורה נחשב לקדוש ובעל משמעות סמלית. הוא היה קשור לאמונות רוחניות שונות והשתמש בו בטקסים וטקסים דתיים. הפרחים המורכבים והתוססים נתפסו לעתים קרובות כייצוג של הקוסמוס או האלוהי.

שמו של פרח הפסיפלורה נובע מהפרשנות הנוצרית למבנים הפרחוניים הייחודיים שלו, אשר האמינו כמסמלים את התשוקה והצליבה של ישוע המשיח. חמשת עלי הכותרת וחמשת עלי הכותרת היו קשורים לעשרת התלמידים שנכחו במהלך הצליבה, למעט יהודה ופטרוס.

בעוד שהפסיפלורה עצמה אולי לא זכתה להתייחסות ספציפית בתרבויות עתיקות, הסמליות והמשמעות של פרח הפסיפלורה בהקשרים רוחניים ודתיים הותירו מורשת תרבותית. כיום, השיוך של הפסיפלורה לפרח הפסיפלורה מוסיף רובד מעניין של משמעות לשם הפרי ויכול לעורר תחושה של תככים ומיסטיקה.

מדינות מובילות בגידול פרי הפסיפלורה

פסיפלורה מגדלים במדינות שונות ברחבי העולם, במיוחד באזורים טרופיים וסובטרופיים. המדינות המובילות בגידול פסיפלורה כוללות:

  1. ברזיל: ברזיל היא אחת מיצרניות הפסיפלורה הגדולות בעולם. האקלים הנוח של המדינה והשטחים החקלאיים הנרחבים הופכים אותה לאידיאלית לגידול פסיפלורה. ברזיל ידועה בטיפוח זנים שונים של פסיפלורה, ביניהם הפסיפלורה הצהובה (Passiflora edulis f. flavicarpa) והפסיפלורה הסגולה (Passiflora edulis).

  2. וייטנאם: וייטנאם היא יצרנית עיקרית של פסיפלורה, במיוחד זן הפסיפלורה הצהוב. האקלים החם של המדינה ותנאי הגידול המתאימים תורמים לתעשיית הפסיפלורה המוצלחת שלה.

  3. קולומביה: קולומביה ידועה בייצור הפסיפלורה שלה, הן לצריכה מקומית והן ליצוא. המיקרו אקלים המגוון של המדינה מאפשר גידול כל השנה של פסיפלורה.

  4. קניה: קניה היא יצרנית משמעותית של פסיפלורה, בעיקר זן הפסיפלורה הסגול. הגבהים הגבוהים והאקלים הנוח של המדינה באזורים כמו Meru ו-Nakuru הפכו אותה לאזור גידול פסיפלורה מוצלח.

  5. אקוודור: אקוודור ידועה בייצור הפסיפלורה שלה, כאשר אזורים כמו לוחה וזמורה הם אזורי טיפוח מרכזיים. פסיפלורה אקוודורי מיוצא לרוב לשווקים בינלאומיים.

  6. אוסטרליה: באוסטרליה יש תעשיית פסיפלורה בולטת, כאשר האזורים הסובטרופיים של קווינסלנד וניו סאות' ויילס הם אזורי גידול מרכזיים. בארץ מייצרים זני פסיפלורה סגולים וצהובים כאחד.

  7. פרו: פרו היא יצרנית משמעותית של פסיפלורה, במיוחד הפסיפלורה הצהובה. האזורים האגרו-אקולוגיים המגוונים של המדינה מאפשרים גידול פסיפלורה באזורים שונים.

אלו הן רק כמה דוגמאות למדינות הבולטות בגידול פסיפלורה. פסיפלורה מגדלים במדינות רבות אחרות עם אקלים מתאים, כולל מדינות באפריקה, אסיה ומרכז

שזיף תזונה ויתרונות (סגולות)

פסיפלורה הוא לא רק טעים אלא גם מציע מספר יתרונות תזונתיים. הנה כמה מרכיבים תזונתיים מרכזיים ויתרונות בריאותיים פוטנציאליים של פסיפלורה:

  • ויטמינים ומינרלים: פסיפלורה עשיר בויטמינים ומינרלים שונים. זהו מקור טוב לויטמין C, המספק כמות משמעותית של ויטמין זה מחזק את מערכת החיסון. הוא מכיל גם ויטמין A, ויטמין K ומינרלים כמו אשלגן וברזל.

  • סיבים: פסיפלורה עשיר בסיבים תזונתיים, במיוחד סיבים מסיסים. סיבים תומכים בבריאות מערכת העיכול, עוזרים לווסת את רמות הסוכר בדם ומעודדים תחושות של מלאות, מה שיכול לסייע בניהול משקל.

  • נוגדי חמצון: פסיפלורה מכיל מספר נוגדי חמצון, כולל ויטמין C ופלבונואידים. נוגדי חמצון מסייעים בהגנה על הגוף מפני נזקים הנגרמים מרדיקלים חופשיים מזיקים ועשויים להיות בעלי תכונות אנטי דלקתיות.

  • תמיכה חיסונית: תכולת ויטמין C הגבוהה בפסיפלורה תורמת למערכת חיסונית בריאה. ויטמין C ממלא תפקיד מכריע בתמיכה בהגנה של הגוף מפני זיהומים ומחלות.

  • בריאות הלב: הסיבים, נוגדי החמצון והאשלגן בפסיפלורה יכולים לתרום לבריאות הלב. סיבים מסייעים בהורדת רמות הכולסטרול, נוגדי חמצון מפחיתים דלקת, ואשלגן מסייע בוויסות לחץ הדם.

  • בריאות העין: פסיפלורה מכיל ויטמין A ונוגדי חמצון נוספים המועילים לבריאות העיניים. ויטמין A תומך בראייה טובה ועשוי לסייע בהגנה מפני ניוון מקולרי הקשור לגיל.

  • בריאות מערכת העיכול: תכולת הסיבים בפסיפלורה תומכת בעיכול בריא ויכולה לסייע במניעת עצירות. זה מסייע בשמירה על יציאות קבועות ומקדם מעיים בריאים.

  • ניהול משקל: פסיפלורה דל יחסית בקלוריות ועשיר בסיבים, מה שהופך אותו למזון משביע ועתיר תזונה. תכולת הסיבים עוזרת לקדם תחושות של מלאות, מה שיכול לסייע בניהול משקל על ידי הפחתת צריכת הקלוריות הכוללת.

חשוב לציין שההרכב התזונתי של הפסיפלורה עשוי להשתנות מעט בהתאם למגוון ובשלות הפרי. עם זאת, פסיפלורה נחשבת בדרך כלל כתוספת בריאה לתזונה מאוזנת, המספקת רכיבים תזונתיים חיוניים ויתרונות בריאותיים פוטנציאליים.

פנקוטה פסיפלורה - המחלבה מבית יצחק

פסיפלורה פרי ערך תזונתי

 

פסיפלורה הוא פרי עתיר רכיבים תזונתיים המציע מספר יתרונות תזונתיים. להלן הערך התזונתי המשוער של פסיפלורה ל-100 גרם:

  • קלוריות: 97 קק"ל
  • פחמימות: 23 גרם
  • סיבים תזונתיים: 10 גרם
  • סוכרים: 11 גרם
  • שומן: 0.7 גרם
  • חלבון: 2.2 גרם
  • ויטמין C: 30.2 מ"ג
  • ויטמין A: 1274 IU
  • ויטמין K: 0.7 מק"ג
  • אשלגן: 348 מ"ג
  • ברזל: 1.6 מ"ג
  • מגנזיום: 29 מ"ג

פסיפלורה דל יחסית בקלוריות ושומן תוך שהוא עשיר בסיבים תזונתיים. תכולת הסיבים התזונתיים תורמת לעיכול בריא, מסייעת בשמירה על יציאות סדירה, ועשויה לסייע בהורדת רמות הכולסטרול.

פסיפלורה הוא מקור מצוין לויטמין C, המספק כמות משמעותית התומכת במערכת החיסון, מעודד סינתזת קולגן ופועל כנוגד חמצון בגוף. הוא גם מקור טוב לויטמין A, החיוני לראייה, לתפקוד החיסוני ולבריאות העור.

הפרי עשיר באשלגן, מינרל חשוב לוויסות לחץ הדם, שמירה על בריאות הלב ותמיכה בתפקוד תקין של השרירים. פסיפלורה מכיל גם ברזל החיוני לנשיאת חמצן בדם ומגנזיום המעורב בתהליכים פיזיולוגיים שונים.

העיסה התוססת והארומטית של הפסיפלורה מכילה זרעים קטנים הניתנים לאכילה ומוסיפים מרקם נעים לפרי. הטעם החריף והמתוק של הפסיפלורה הופך אותו לתוספת טעימה לשייקים, סלטי פירות, קינוחים, או אפילו מנות מלוחות.

ראוי לציין כי ערכים תזונתיים אלו הם משוערים ויכולים להשתנות בהתאם למגוון והבשלות של הפסיפלורה. צריכת פסיפלורה טרייה ובשלה כחלק מתזונה מאוזנת יכולה לספק לכם רכיבים תזונתיים חיוניים ולתרום לרווחה הכללית.

פסיפלורה פרי זנים נפוצים בעולם

ישנם מספר זנים של פסיפלורה הגדלים ונצרכים ברחבי העולם. להלן כמה מזני הפסיפלורה הנפוצים:

  1. Purple Passion Fruit (Passiflora edulis): זהו אחד מזני הפסיפלורה המוכרים והנצרכים ביותר. יש לו מראה חיצוני סגול או סגול כהה כשהוא בשל, וחלקו הפנימי מכיל עיסת צהוב-כתום מלאת זרעים שחורים קטנים. לפסיפלורה הסגולה יש טעם חריף ומתוק.

  2. Yellow Passion Fruit (Passiflora edulis f. flavicarpa): ידוע גם בתור פסיפלורה מוזהב, לזן זה יש מראה חיצוני צהוב בהיר או זהוב כשהוא בשל. חלקו הפנימי מלא בעיסה צהובה ובזרעים שחורים. לפסיפלורה צהוב יש טעם מעט מתוק וטרופי יותר בהשוואה לזן הסגול.

  3. Sweet Granadilla (Passiflora ligularis): זן זה נפוץ לגדל בדרום אמריקה, במיוחד באזור האנדים. יש לו צורה עגולה או אליפסה ומראה חיצוני צהוב או כתום כאשר הוא בשל. החלק הפנימי מלא בעיסה מתוקה, ארומטית וג'לי. לגרנדילה מתוקה טעם מענג עם רמזים של הדרים ותווים טרופיים.

  4. Giant Granadilla (Passiflora quadrangularis): גרנדילת הענק היא מגוון גדול יותר של פסיפלורה, עם קליפה עבה, דונגית וצהובה-ירקרק. הוא יכול להגיע לגדלים מרשימים ובעל טעם ייחודי המשלב מתיקות וחמצות. החלק הפנימי מלא בעיסה ארומטית וזרעים גדולים ושטוחים.

  5. Banana Passion Fruit (Passiflora mollissima): זן זה ידוע בצורתו המוארכת ובעור כתום או צהוב בוהק. החלק הפנימי מכיל עיסה מתוקה וחריפה עם טעם טרופי המזכיר בננה, ומכאן השם. פסיפלורה בננה משמשת לעתים קרובות במיצים, קינוחים וריבות.

אלו הן רק כמה דוגמאות לזני הפסיפלורה הנפוצים בעולם. לכל זן עשוי להיות טעם, מראה ושימושים קולינריים. הזמינות של זני פסיפלורה שונים יכולה להשתנות בהתאם לאזור ולהעדפות המקומיות.

Banana Passionfruit

Tony Passionfruit

Granadilla Passionfruit

Red Panama Passionfruit

.

Quijos Granadilla

Purple Passionfruit

Maracuya Passionfruit

Markisa Passionfruit

Nalga Passionfruit

Yellow Passionfruit

Rudy Passionfruit

Wild Banana Passionfruit

פסיפלורה פרי שימושים במטבח

פסיפלורה הוא פרי רב תכליתי שניתן להשתמש בו בדרכים שונות במטבח. הנה כמה שימושים פופולריים בפסיפלורה:

  • צריכה טריה: את עיסת הפסיפלורה ניתן לגרוף ולאכול ישירות. הטעם החריף והמתוק של העיסה הופך אותה לחטיף טעים ומרענן בפני עצמו.

  • מיצים ומשקאות: מיץ פסיפלורה הוא בחירת משקה פופולרית. ניתן לסנן את העיסה כדי לחלץ את המיץ, ממנו ניתן ליהנות כמות שהוא או להשתמש בו כבסיס לקוקטיילים, מוקטיילים, שייקים ואגרוף פירות. אפשר להחדיר פסיפלורה למים או תה למשקה טעים ומרענן.

  • קינוחים: פסיפלורה מוסיפה טעם טרופי מענג לקינוחים שונים. ניתן להשתמש בו להכנת מוסים, קרמים, רפרפים, סורבה וגלידות. הטעם החריף-מתוק של הפסיפלורה משתלב היטב עם מרכיבים קרמיים ומתוקים.

  • רטבים וסירופים: פסיפלורה ניתן להפוך לרטבים וסירופים בעלי טעם. ניתן לסנן את העיסה ולשלב אותה עם סוכר או דבש ליצירת רוטב מתוק וחריף שניתן לזלף מעל קינוחים, פנקייקים או וופלים.

  • רטבים לסלט: מיץ או עיסת פסיפלורה יכולים לשמש להכנת רטבים חריפים ומרעננים לסלט. זה מוסיף טוויסט טרופי לסלטים ירוקים או סלטי פירות.

  • מאפים: פסיפלורה ניתן לשלב במוצרי מאפה שונים, כגון עוגות, טארטים, מאפינס ולחם. זה יכול לשמש בצורה של מיץ, עיסת, או אפילו כמילוי או ציפוי.

  • מרינדות וזיגוגים: ניתן להשתמש בפירות פסיפלורה ליצירת מרינדות וזיגוגים טעימים לבשרים, פירות ים ועופות. טעמו החריף-מתוק מוסיף מימד ייחודי למנות מלוחות.

  • ריבות ושימורים: ניתן לבשל את עיסת הפסיפלורה עם סוכר להכנת ריבות, ג'לי ושימורים טעימים. ניתן ליהנות מהם על טוסט, מאפים, או להשתמש בהם כמילוי לעוגות ועוגיות.

כאשר בוחרים פסיפלורה, חפשו פירות מעט מקומטים מבחוץ, המעידים על בשלות. פסיפלורה צריך להיות בעל צבע תוסס ולהרגיש כבד לגודלם. העיסה צריכה להיות דמוית ג'לי ומלאה בזרעים.

פסיפלורה מוסיף טעם טרופי וחריף ליצירות קולינריות שונות, מה שהופך אותו למרכיב רב-תכליתי במנות מתוקות ומלוחות כאחד.

היכן ניתן להשיג את הפרי

את הפרי ניתן להשיג בסופרים , חנויות ירקות, ובשווקים

אחסון נכון לפסיפלורה פרי

אחסון נכון של פסיפלורה חיוני כדי לשמור על טריותו ולהאריך את חיי המדף שלו. להלן מספר הנחיות לאחסון פסיפלורה:

  1. הבשלה: אם הפסיפלורה לא בשלה במלואה בקנייה, אפשר להשאיר אותה בטמפרטורת החדר להמשך ההבשלה. הנחתו בשקית נייר יכולה לעזור להאיץ את תהליך ההבשלה. לאחר שהפרי בשל, יהיה לו מראה מעט מקומט וייכנע ללחץ עדין.

  2. קירור: לאחר שהפסיפלורה בשלה, ניתן לאחסן אותה במקרר כדי להאריך את טריותו. הניחו את הפרי בשקית או מיכל נושמים, כגון שקית נייר או שקית ניילון מחוררת, כדי למנוע הצטברות לחות מוגזמת. זה יעזור לשמור על המרקם והטעם שלו. מאוחסן כראוי במקרר, פסיפלורה יכול להחזיק מעמד עד 1-2 שבועות.

  3. הימנע מלחות: יש לאחסן פסיפלורה הרחק מלחות יתר. לחות יכולה לקדם צמיחת עובש והתקלקלות. לכן, חשוב לשמור על הפרי יבש ולהימנע מאחסנו בכלים אטומים או בשקיות ניילון העלולות ללכוד לחות.

  4. הפרדה: פסיפלורה יכול לשחרר גז אתילן, הורמון הבשלה טבעי, שיכול להאיץ את תהליך ההבשלה של פירות וירקות אחרים בקרבת מקום. כדי למנוע זאת, רצוי לאחסן פסיפלורה בנפרד מתוצרת אחרת או להשתמש במיכלים אטומים כדי לבודד אותם.

  5. הקפאה: אם יש לכם שפע של פסיפלורה או שאתם רוצים לאחסן אותה לתקופות ארוכות יותר, אפשר להקפיא את העיסה. שולפים את העיסה, מניחים אותה בכלי עמיד במקפיא או במגש קוביות קרח, ומקפיאים. פסיפלורה קפואים ניתן לאחסן מספר חודשים ולהשתמש בשייקים, קינוחים או רטבים.

זכור לבדוק את הפסיפלורה באופן קבוע ולהשליך את כל הפירות שמראים סימני עובש, קלקול או ריח לא נעים.

על ידי הקפדה על הנחיות האחסון הללו, תוכלו ליהנות פסיפלורה טריים וטעימים לתקופה ממושכת. עדיף לצרוך פסיפלורה בשיא הטריות שלו כדי ליהנות באופן מלא מהטעם והארומה הייחודיים שלו.

מצאתם טעות בכתבה עדכנו אותנו

כתבות נוספות

תוכלו לעיין בכתבות נוספות

שתפו את העמוד

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

רוצים להכיר את סוגי הדגים

לחצו כאן

רוצים להכיר את סוגי הפירות

לחצו כאן

למדו את סוגי הגבינות

לחצו כאן

כל הזכויות שמורות לאתר האקדמיה למזון © 2020