פורצ'יני

פורצ'יני

פטריית פורצ'יני

פטריית פורצ'יני קטנות עד גדולות עם גזע עבה מאוד ומכסה מעוגל בקוטר של 7-30 ס"מ. הכובעים אדומים-חומים עד חומים כהים הם חלקים, מעט דביקים, וקמורים כשהם צעירים, משתטחים עם הגיל. מתחת לכובע ישנם צינורות ספוגיים רבים של שנהב המשחררים נבגים ירוקים-חומים להתפשטותם. הגבעולים בצבע שמנת גובהם ממוצע של 8-25 ס"מ והם רחבים, רחבים, מוצקים וצפופים עם רכסים קטנים בחלק התחתון של הגבעול. הבשר לבן ומוצק כשפורסים אותו ופולט ארומה שמרית שמזכירה מחמצת. כשהן מבושלות, פטריות פורצ'יני מושלמות עם שמנת, רכות וחלקות עם טעם אגוזי ואדמתי.

קצת רקע

פטריות פורצ’יני, המסווגות באופן בוטני כ- Boletus edibus, הן זן אכיל בר, אכיל, הנמנה עם משפחת בוליטסאה. ידוע גם כמלך

פטריות פורצ’יני גדלות בנפרד או בקטן.

הם גדלים כאשכולות ביערות בבסיס עצי אורן, אשוח, רוש, ערמון, אלון ואשוח.

פטריות פורצ’יני מסווגות כפטריות מיקוריזליות, שהן זנים היוצרים קשר סימביוטי הדדי עם שורשי עצים חיים.

הפטרייה משתמשת בסוכרים מהשורשים כדי לגדול, ואילו השורשים סופחים מים וחומרי הזנה מהפטרייה.

האיזון העדין הזה הוא זה שמונע מטיפוח פטריית פורצ’יני מכיוון שלא ניתן ליצור אותה בקלות.

מכיוון שפטריות אלה נמצאות בעיקר באזורים נבחרים בטבע, הן נמכרות לרוב בצורה מיובשת להפצה בקנה מידה עולמי.

פטריות פורצ’יני מועדפות על טעמן האגוזי ואהובות על האיטלקים לשימושן במנות פיצה ופסטה.

תרבויות:


פירוש השם פורצ’יני הוא “חזירונים” באיטלקית, וניתן לייחס את הפטריות הללו לרומאים. 

הרומאים הוקירו פטריות פורצ’יני, אף על פי שהם הכירו אותן “בולטי”, ובישלו אותן במיכלים מיוחדים הנקראים בולטריה. 

גם החזירים העדיפו לאכול את הפטריות וזכו לזן הכינוי פטריית הוג.

בנוסף לאיטליה, הפטריות מועדפות גם באזורים אחרים באירופה.

במהלך המאה ה -18, המלך יליד צרפת, קרל יוהאן ה -14 ואריסטוקרטיות אחרות בשבדיה, כל כך אהב את פורצ’יני, עד שהעם החל לכנות את הפטרייה “קרלג’ואן” לכבוד המלך.

תזונה ויתרונות


פטריות פורצ’יני מכילות ברזל, סיבים, ויטמין C, ויטמין A, והן עשירות בנוגדי חמצון.

100 גרם פטריות מכילות קלוריות 22,

חלבונים 3.1 גרם, שומן 0.3 גרם, פחמימות 3.3 גרם, סיבים תזונתיים 1 גרם מים 92.45 גרם.

שימושים במטבח


פטריית פורצ’יני מתאימות ביותר לשיטות בישול כמו צלייה ,והקפצה במחבת

ניתן להשתמש בהם טריים או מיובשים על פי במידת הצורך.

כשמשתמשים במיובש, יש להקפיץ את הפטריות במים חמים למשך כעשרים דקות,

ומומלץ להשתמש במים שהפטריות ספגו לתוספת טעם.

בצורה טרייה או מיובשת, ניתן לבשל פטריות פורצ’יני ולהוסיף לפסטה, אורז, על גבי פיצה, מרקים, תבשילים, רטבים, ולהגיש מעל מנות בשריות.

פטריות טריות מטוגנות, בגריל או מבושלות בפופולריות גם עם נפיטלה, שהיא מנטה שטעמה דומה לאורגנו או עם טימין.

בנוסף לקיצוץ או חיתוך, ניתן להוסיף פטריות פורצ’יני בסלטים, לטחון אותן ולמרוח אותן על ברוסקטה, או להחמיץ. פטריות פורצ’יני משתלבות היטב עם פטרוזיליה, טימין, אורגנו, ירקות עלים, ארוגולה, פירות יבשים, גבינות חלב פרות וטריות טריות, בשרים כמו דגים, עוף, צלעות קצרות, טלה או סטייק, ריזוטו, עגבניות, שום, בצל, שמן זית, אורז ואטריות

עונות שיווק

פטריית פורצ’יני זמינה בסתיו ולעונה קצרה בסוף האביב.

היכן ניתן להשיג את הפטרייה

פטריית פורצ’יני ניתן להשיג בחנויות ירקות מובחרות ,

או בחנויות תבלינים כמיובשות

אחסון

פטריית פורצ’יני הם יישמרו עד שלושה ימים כאשר הם נשמרים טריים בשקית נייר במקרר ועד חצי שנה כאשר הם מיובשים ומאוחסנים בכלי אטום.

פטריית פורצ'יני למאכל הן ילידות אירופה וצפון אמריקה וגדלות כפטריית בר מאז ימי קדם

אנוקי

פטריית אנוקי

אנוקי פטריית אנוקי פטריית אנוקי מעובדות קטנות מאוד בגודלן וגדלות בזרי פרחים של גבעולים ארוכים וארוכים ועליהם כיפות קטנות וקמורות. הכובעים הלבנים כשלג רכים, חלקים,

קרא עוד »
שימג'י

פטריית שימג’י

שימג’י פטריית שימג’י פטריית שימג’י לבנות המסווגות באופן בוטני כ- Hypsizygus marmoreus, הן פטריות מאכל שמקורן במזרח אסיה והן חברות במשפחת ה Tricholomataceae. פטריות הון

קרא עוד »
שיטאקי

פטריית שיטאקי

שיטאקי פטריית שיטאקי פטריית שיטאקי קטנות עד בינוניות עם כובעים בקוטר של 10-20 ס”מ והן מחוברות לגבעולים דקים. הכובעים נעים בין צבע בהיר לחום כהה

קרא עוד »
פורצ'יני

פטריית פורצ’יני

פורצ’יני פטריית פורצ’יני פטריית פורצ’יני קטנות עד גדולות עם גזע עבה מאוד ומכסה מעוגל בקוטר של 7-30 ס”מ. הכובעים אדומים-חומים עד חומים כהים הם חלקים,

קרא עוד »
שנטרל

פטריית שנטרל

שנטרל פטריית שנטרל פטריית שנטרל הן קטנות עד בינוניות עם יכולת משקל של עד שני קילוגרמים והן בעלות קמורה עם כובע גלי המחובר לגבעול צפוף.

קרא עוד »

תוכלו לעיין בכתבות נוספות

רוצים להכיר את סוגי הדגים

רוצים להכיר את סוגי הפירות

למדו את סוגי הגבינות

כל הזכויות שמורות לאתר האקדמיה למזון © 2020