קישואים

כל מה שצריך לדעת על קישואים

קישוא, דלעת קיץ, מקורו ביבשת אמריקה והפך לירק פופולרי במטבח הים תיכוני. הטעם העדין והרבגוניות שלו הופכים אותו לאהוב קולינרי ברחבי העולם.

קישואים קצת רקע

קישוא, הידוע מדעית בשם Cucurbita pepo, הוא דלעת קיץ שמקורה ביבשת אמריקה. הוא היה מעובד על ידי עמים ילידים, כולל האצטקים ואינקה, הרבה לפני בואם של האירופים. הקישוא שייך למשפחת הדלעות ומאופיין בצורתו המוארכת, קליפה ירוקה חלקה וטעמו עדין.

נקודות מפתח:

תרבות עתיקה: ההיסטוריה של הקישואים מתחילה למעלה מ-7,000 שנה כאשר הוא תורפח במזו-אמריקה. הסקווש הוצג בסופו של דבר לאירופה על ידי חוקרים מוקדמים שחזרו מאמריקה.

מקור השם: השם "קישוא" נגזר מהמילה האיטלקית "קישוא", שפירושה "דלעת קטנה". בצרפת זה מכונה "קישוא".

זנים: ישנם זנים שונים של קישואים, כולל סוגים ירוקים, צהובים ופסים. כל אחד מציע טעם ומראה מעט שונה.

צדדיות קולינרית: הקישוא הוא רב תכליתי במטבח ומשמש במגוון רחב של מנות. ניתן לצלות אותו, לצלות, להקפיץ אותו, למלא אותו או להשתמש בו בסלטים, מרקים ואפילו מאפים כמו לחם קישואים.

תזונה: הקישוא דל בקלוריות ומקור טוב לויטמינים ומינרלים, כולל ויטמין C, ויטמין A, אשלגן וחומצה חומצה. הוא גם עשיר בסיבים תזונתיים.

זמן קציר: קישואים נקטפים בדרך כלל כשהם צעירים ורכים, מכיוון שדלעת בוגרת יכולה להיות קשוחה ולפתח זרעים גדולים.

פופולריות: קישואים הוא ירק פופולרי במטבח הים תיכוני והאמריקאי. זהו מרכיב נפוץ במנות איטלקיות, צרפתיות וספרדיות.

גינון: קל לגדל קישואים בגינות ביתיות, ואופיו הפורה מביא לרוב לשפע של הירק בחודשי הקיץ.

קישואים ספירליים: אטריות קישואים או "זודלס" צברו פופולריות כחלופה דלת פחמימות וללא גלוטן לפסטה.

זיווגים קולינריים: קישואים משתלבים היטב עם עשבי תיבול ותבלינים שונים, כגון בזיליקום, שום ותימין. זה גם משלים מרכיבים כמו עגבניות, גבינה ושמן זית.

הרבגוניות, הטעם העדין והערך התזונתי של קישואים הפכו אותו לירק אהוב ברחבי העולם. בין אם הוא משמש כתוספת, מנה עיקרית או מרכיב במוצרי מאפה, הקישוא ממשיך להיות מרכיב עיקרי במטבחים רבים ומועדף בקרב בשלנים ושפים ביתיים.

קישואים בתרבות העתיקה

קישואים, כזן דלעת קיץ ספציפי, הוא היכרות עדכנית יחסית לעולם הקולינריה בהשוואה לגידולים עתיקים אחרים. עם זאת, למשפחת הדלעות הרחבה יותר שלה, כולל זנים כמו דלעות ודלעות אחרות, יש היסטוריה מורחבת יותר בתרבויות עתיקות. הנה מבט על תפקידם של סקווש, כולל קודמיו של קישואים, בתרבויות עתיקות:

מסואמריקה: גידול הדלעות, כולל אבותיהם הקדמונים של הקישואים, מתוארך למעל 7,000 שנה במסואמריקה (מקסיקו ומרכז אמריקה של ימינו). עמים ילידים כמו האצטקים ובני המאיה היו בין הראשונים שטיפחו והשתמשו רבות בסקווש במטבח שלהם. הם גידלו סוגים שונים של סקווש, שזכו להערכה בזכות הרבגוניות שלהם, שכן גם הבשר וגם הזרעים היו אכילים.

צפון אמריקה: דלעות, טופחו על ידי שבטים ילידים בצפון אמריקה במשך מאות שנים לפני הגעתם של האירופים. הם שימשו כמקור מזון בסיסי ומילאו תפקיד משמעותי בתזונה הילידים.

אירופה: קישוא, כולל קודמיו של קישואים, הוכנסו לאירופה על ידי מגלי ארצות אירופיים מוקדמים ומתיישבים שחזרו מאמריקה במהלך עידן החקר. הירקות החדשים הללו השתלבו בהדרגה במטבח האירופי.

מטבח ים תיכוני: במטבח הים תיכוני, שבו נעשה שימוש נרחב בקישואים (קישואים) כיום, קישואים תורבתו ונצרכו במשך מאות שנים. הם משמשים במנות כמו רטטוי בצרפת ומתכונים איטלקיים וספרדים שונים.

שימושים עתיקים: הקישוא הוערך לא רק בגלל בשרם אלא גם בזכות הזרעים שלהם, שלעתים קרובות נצלו ונאכלו. הקליפות הקשות של חלק מהקישואים שימשו כמכלים או אפילו כלי נגינה.

סמליות וטקסים: בתרבויות עתיקות מסוימות, דלעות, כולל פריחתן, היו בעלי משמעות סמלית ושימשו בטקסים.

בעוד הקישוא, כפי שאנו מכירים אותו כיום, הוא התפתחות עדכנית יותר בעולם הסקווש, גידולו והשימוש הקולינרי שלו הם חלק ממסורת רחבה יותר של שימוש בדלעת בתרבויות עתיקות שונות, במיוחד ביבשת אמריקה. הגידול וההסתגלות הנרחבת של סקווש, כולל קישואים, העשירו באופן משמעותי את המטבח העולמי ואת שיטות התזונה.

מדינות מובילות בגידול קישואים

קישואים הם דלעת קיץ בגידול נרחב, וכמה מדינות ידועות בייצור הקישואים המשמעותי שלהן. המדינות המובילות בגידול קישואים כוללות:

סין: סין היא אחת היצרניות הגדולות ביותר של קישואים וירקות אחרים. קישואים נהוג לגדל באזורים שונים של המדינה כדי לענות על הביקוש המקומי ולייצוא.

מקסיקו: מקסיקו היא יצרנית גדולה של קישואים, והיא מספקת הן לשוק המקומי והן ליצוא לארצות הברית ולמדינות אחרות. קישוא הוא ירק פופולרי במטבח המקסיקני.

איטליה: הקישוא הוא מרכיב עיקרי במטבח האיטלקי, ואיטליה ידועה בייצור הקישואים האיכותי שלה. ברחבי הארץ מגדלים זני קישואים שונים.

ספרד: ספרד היא עוד מדינה אירופאית עם גידול קישואים משמעותי. הקישוא משמש במאכלים ספרדיים שונים, כולל תבשילים, חביתות וטאפאס.

ארצות הברית: קישואים גדלים באופן נרחב בארצות הברית, כאשר קליפורניה, פלורידה וג'ורג'יה הן חלק מהמדינות המובילות לייצור קישואים. הוא משמש בסלטים, מוקפצים וכמרכיב רב תכליתי במתכונים רבים.

הודו: ייצור הקישואים גדל בהודו עקב עליית הביקוש של הצרכנים לירק זה. הוא גדל במספר מדינות ברחבי המדינה.

צרפת: קישואים, המכונה בצרפתית " קורג'ט ", הם חלק בלתי נפרד מהמטבח הצרפתי. בצרפת יש תעשיית גידול זוקיני משגשגת.

טורקיה: הקישוא הוא ירק פופולרי במטבח הטורקי, וטורקיה ידועה בייצור הקישואים שלה, הן לצריכה מקומית והן ליצוא.

מצרים: קישואים גדלים במצרים ומשמשים במגוון מאכלים מזרח תיכוניים וים תיכוניים.

ארגנטינה: קישואים מגדלים בארגנטינה ומשמשים במטבח המקומי, כולל תבשילים וסלטים.

שימו לב שנתוני הדירוג והייצור של מדינות המגדלות קישואים עשויים להשתנות עם הזמן עקב שינויים בשיטות החקלאות, הביקוש ותנאי האקלים. למידע העדכני ביותר על ייצור קישואים ומדינות מובילות, מומלץ לעיין בדוחות וסטטיסטיקות חקלאיות עדכניות.

קישואים קלוריות תזונה ויתרונות (סגולות)

קישוא הוא ירק דל קלוריות המציע מגוון יתרונות תזונתיים. להלן פירוט של הקלוריות, התזונה והיתרונות הבריאותיים שלו:

תזונה (ל-100 גרם קישואים גולמיים):

קלוריות: כ-17 קלוריות, מה שהופך אותו למזון דל קלוריות.

פחמימות: כ-3.1 גרם פחמימות, כולל סיבים תזונתיים (1 גרם) וסוכרים טבעיים (2.5 גרם).

חלבון: כ-1.2 גרם חלבון.

שומן: תכולת שומן מינימלית, פחות מ-0.4 גרם.

ויטמינים: קישואים הם מקור טוב לויטמינים, כולל ויטמין C, ויטמין A, ויטמין K, וויטמינים מקבוצת B שונים (כגון B6, ריבופלבין וחומצה חומצה).

מינרלים: הוא מכיל מינרלים כמו אשלגן, מנגן ומגנזיום.

נוגדי חמצון: קישואים מספקים נוגדי חמצון כמו לוטאין וזאקסנטין, המועילים לבריאות העיניים.

יתרונות בריאותיים:

דל בקלוריות: קישואים הם בחירה מצוינת למי שמחפש לנהל את משקלם בשל תכולת הקלוריות הנמוכה שלו. ניתן לשלב אותו במנות שונות מבלי להגדיל משמעותית את צריכת הקלוריות.

עשיר בסיבים: הסיבים התזונתיים שבקישואים מקדמים את בריאות העיכול, מסייעים ליציאות קבועות, ועשויים לסייע בניהול משקל על ידי קידום תחושת שובע.

ויטמינים ומינרלים: קישואים הם מקור טוב לויטמינים ומינרלים חיוניים, התורמים לבריאות ולרווחה הכללית. לדוגמה, ויטמין C תומך במערכת החיסון, בעוד אשלגן מסייע בוויסות לחץ הדם.

נוגדי חמצון: נוכחותם של נוגדי חמצון כמו לוטאין וזאקסנטין בקישוא עשויה להגן על בריאות העיניים ולהפחית את הסיכון לניוון מקולרי הקשור לגיל.

הידרציה: לקישואים יש תכולת מים גבוהה (מעל 90%), מה שהופך אותו לבחירת מזון מעניק לחות.

דל שומן: קישואים הם דל שומן באופן טבעי, מה שהופך אותו מתאים לאלו העוסקים בדיאטה דלת שומן.

רבגוניות: קישואים הם מרכיב רב תכליתי במטבח, המתאים לשיטות בישול שונות כמו צלייה, הקפצה, אפייה וספירליזציה לשימוש כתחליף לפסטה דלת פחמימות.

בעוד שקישוא מציע מספר יתרונות תזונתיים, חשוב לציין שתכולתו התזונתית יכולה להשתנות בהתאם לגורמים כמו גודל, בגרות ושיטת הבישול. הכללת מגוון ירקות בתזונה שלך, כולל קישואים, יכולה לתרום לתוכנית אכילה מעוגלת ומזינה.

פשטידת קישואים בתנור- חן במטבח

קישואים זנים נפוצים בעולם 

קישואים, המכונה "קישואים" באזורים מסוימים, הוא דלעת קיץ פופולרית עם מספר זנים נפוצים המטופחים ונהנים מהם ברחבי העולם. זנים אלה עשויים להיות שונים במראה, בטעם ובשימושים קולינריים. להלן כמה זני קישואים נפוצים שנמצאים ברחבי העולם:

זוקיני ירוק: זהו זן הקישואים הנפוץ והמוכר ביותר. יש לו עור חלק, ירוק כהה וטעם עדין, מעט מתוק. קישוא ירוק הוא רב תכליתי ומשמש במגוון מאכלים.

קישואים צהובים: קישואים צהובים, המכונה לעתים קרובות "דלעת צהובה", דומה בטעם ובמרקם לקישוא ירוק אך בעל קליפה צהובה או ירוקה חיוורת. הוא מוסיף צבע תוסס לתבשילים וניתן להשתמש בו להחלפה עם קישואים ירוקים.

זוקיני זפיר: זוקיני זפיר הוא זן היברידי עם פסים צהובים וירוקים מובהקים. יש לו טעם קצת יותר מתוק מקישוא רגיל ומרקם יציב, מה שהופך אותו לאידיאלי לצלייה ולצלייה.

Costata Romanesco: זן איטלקי זה של קישואים ידוע בעור המצולע או המרובע שלו. יש לו טעם אגוזי יותר והוא משמש לעתים קרובות במטבח האיטלקי, כולל מנות כמו "קישוא אלה רומנה".

קישואים עגולים: כפי שהשם מרמז, לקישוא עגול יש צורה כדורית. יש לו בשר רך ולעיתים קרובות הוא ממולא ואפוי. זה מגוון מהנה ומושך מבחינה ויזואלית.

קישואים אפורים: לקישוא אפור, הידוע גם בשם "קישוא גריג'יו" או "אפור רך", יש קליפה אפור-ירוק חיוור וטעם עדין. הוא פופולרי במטבחים איטלקיים וים תיכוניים.

Eight Ball Zucchini: זן זה קטן, עגול וירוק כהה, דומה לכדור ביליארד. זה אידיאלי למנות אישיות, מלית או צלייה.

קישוא קוקוזל: לקישוא קוקוזל יש קליפה ירוקה בהירה עם פסים ירוקים כהים. יש לו מרקם מעט מוצק יותר והוא נפוץ במאכלים ים תיכוניים ואיטלקיים.

Tondo di Piacenza: זן איטלקי נוסף, tondo di Piacenza, הוא עגול ובדרך כלל נקטף כאשר הוא קטן עבור טעם רך ועדין.

קישואים לבנים: לקישוא לבן, הידוע גם בשם "דלעת לבנה", יש קרם חיוור או עור לבן. יש לו טעם עדין יותר בהשוואה לקישוא ירוק והוא משמש לעתים קרובות במרקים ותבשילים.

Yellow Crookneck Squash בעוד מבחינה טכנית מגוון שונה של דלעת קיץ, דלעת עקום צהובה קשורה קשר הדוק לקישוא. יש לו צורת צוואר מעוקל וטעם מתוק.

זני קישואים אלה מציעים מרקמים שונים, טעמים ומשיכה ויזואלית למנות, ומאפשרים אפשרויות קולינריות יצירתיות ומגוונות. בעוד הקישוא הירוק נותר הנפוץ ביותר, הזמינות של זני קישואים שונים מאפשרת הכנות מרגשות וטעימות במטבחים העולמיים.

קישואים זנים

רמפיקנטה
רמפיקנטה
ביאנקו די טריאסטה
ביאנקו די טריאסטה
קוקוזל
קוקוזל
עגולים
Brown Turkey
גדזוקס
קישוא זהב
קישוא זהב
קרוקנק
קרוקנק
נירו דה מילאנו
נירו דה מילאנו

קישואים שימושים במטבח

קישוא הוא ירק רב תכליתי ומזין שניתן להשתמש בו במגוון רחב של מנות במטבח. להלן מספר שימושים נפוצים לקישואים:

קישואים מוקפצים: מוקפצים קישוא פרוס עם שום, שמן זית ועשבי תיבול ותבלינים לבחירתכם. זה עושה תוספת פשוטה וטעימה.

קישואים בגריל: קישואים מצוינים על הגריל. מברישים בשמן זית, מתבלים במלח, פלפל ועשבי תיבול, וצולים עד לריכוך עם סימני גריל יפים.

קישואים ממולאים: מחללים קישואים וממלאים אותם בתערובת של בשר טחון, אורז, ירקות ותבלינים. אופים עד שהקישואים רכים והמלית מבושלת.

אטריות קישואים (זודלס): השתמשו בספירליזר כדי להפוך את הקישואים לגדילים ארוכים דמויי אטריות. Zoodles הם אלטרנטיבה דלת פחמימות וללא גלוטן לפסטה וניתן להשתמש בה במנות פסטה שונות.

קישואים: מגררים קישואים ומערבבים עם גבינה מגוררת, פירורי לחם, ביצים ותבלינים להכנת לביבות קישואים. מטגנים במחבת עד להזהבה ופריכה.

רטטוי: קישואים הם מרכיב מפתח במאכל הצרפתי הקלאסי רטטוי, הכולל גם חצילים, עגבניות, פלפלים ועשבי תיבול. זה תבשיל ירקות בטעם.

לחם קישואים: בדומה ללחם בננה, לחם קישואים הוא פינוק אפוי לח ומתוק. קישוא מגורר מוסיף לחות ותזונה ללחם.

מרק קישואים: הכינו מרק קישואים קרמי או שמנמן על ידי ערבוב קישואים מבושלים עם מרק, בצל, שום ותבלינים. אפשר להגיש חם או קר.

צ'יפס קישואים: פורסים זוקיני דק, מתבלים בעשבי תיבול ותבלינים לבחירתכם, ואופים או מטגנים אותם באוויר עד שהם הופכים לצ'יפס פריך.

קרום פיצה זוקיני: צור קרום פיצה ללא גלוטן על ידי ערבוב קישואים מגוררים עם ביצים וגבינה. אופים עד שהוא מתמצק, ואז הוסיפו את תוספות הפיצה האהובות עליכם.

קישואים במוקפצים: מוסיפים קישואים פרוסים לתבשילים מוקפצים לקבלת מרקם רך ומעט פריך. הוא סופג את טעמי הרוטב ושאר המרכיבים.

קישואים או מלפפונים חמוצים: שומרים על קישואים על ידי הכנת ריליש או חמוצים, שניתן להגיש עם כריכים ובשרים על האש.

מטבל קישואים: מערבבים זוקיני מבושל עם יוגורט, שום, מיץ לימון ועשבי תיבול כדי ליצור מטבל קרמי ובריא.

פנקייק קישואים: מערבבים קישואים מגוררים עם בלילת פנקייק לטוויסט מלוח על פנקייק מסורתי. מעל שמנת חמוצה או יוגורט.

פרוסות קישואים לכריכים: הוסף פרוסות קישואים דקות לסנדוויצ'ים ולעטפים לעוד פריכות ורעננות.

הטעם העדין והאופי הרב-תכליתי של הקישואים הופכים אותו לתוספת נפלאה למגוון מתכונים. ניתן להשתמש בו במאכלים מלוחים ומתוקים, מה שמספק מרכיב מזין וטעים לארוחות שלך.

קישואים ממולאים

מתכון לקישואים ממולאים עם בשר ואורז ברוטב עגבניות:

רכיבים:

לקישואים הממולאים:

  • 4 קישואים בגודל בינוני
  • 1 כוס אורז ארוך לא מבושל
  • 1 קילו בשר בקר[
  • 1/2 כוס בצל חתוך לקוביות
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 1/2 כוס עגבניות חתוכות לקוביות
  • 1/2 כוס פלפלים חריפים חתוכים לקוביות (אדום, ירוק או צהוב)
  • 1 כפית אורגנו מיובש
  • מלח ופלפל לפי הטעם
  • 2 כפות שמן זית

לרוטב העגבניות:

  • פחית אחת עגבניות מרוסקות
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 1 כפית בזיליקום מיובש
  • 1 כפית פטרוזיליה מיובשת
  • מלח ופלפל לפי הטעם

הוראות:

1. מכינים את הקישואים:

  • מחממים את התנור  190 מעלות צלזיוס.
  • חותכים את החלק העליון מהקישואים ופורסים אותם לשניים לאורכם. מוציאים את המרכזים בעזרת כפית או כף פריזיאן, ומשאירים כ-1/4 אינץ' של בשר ליצירת סירת קישואים. שומרים את בשר הקישוא שהוצאנו.

2. מבשלים את האורז:

  • מבשלים את האורז לפי הוראות האריזה עד שהוא מבושל מעט. זה יסיים להתבשל בתנור מאוחר יותר. מסננים את כל עודפי המים.

3. הכינו את המילוי:

  • במחבת מחממים 2 כפות שמן זית על אש בינונית. מוסיפים את קוביות הבצל, השום הטחון והבשר הטחון . מבשלים עד שהבשר שחום ומבושל, מפרקים אותו בעזרת כפית תוך כדי הבישול.
  • מוסיפים למחבת את קוביות העגבניות, הפלפלים הקצוצים ואת בשר הקישואים השמור. מבשלים עוד 3-4 דקות עד שהירקות מתרככים.
  • מערבבים פנימה את האורז המבושל והאורגנו המיובש. מתבלים את המילוי במלח ופלפל לפי הטעם. מבשלים עוד 2-3 דקות לאיחוד הטעמים.

4. ממלאים את הקישואים:

  • מניחים את חצאי הקישואים בתבנית אפייה.
  • ממלאים כל סירת קישואים במלית המוכנה, לוחצים אותה בעדינות כלפי מטה.

5. מכינים את רוטב העגבניות:

  • מערבבים בסיר קטן את העגבניות המרוסקות, השום הטחון, הבזיליקום היבש, הפטרוזיליה המיובשת, המלח והפלפל. מחממים את הרוטב על אש נמוכה במשך 5-7 דקות תוך ערבוב מדי פעם.

6. יוצקים את הרוטב ואופים:

  • יוצקים את רוטב העגבניות באופן שווה על הקישואים הממולאים בתבנית האפייה.
  • מכסים את הכלי בנייר אלומיניום ואופים בתנור שחומם מראש במשך 30-35 דקות, או עד שהקישואים רכים, והמלית מבושל לחלוטין.

7. מגישים:

  • מוציאים בזהירות את הקישואים הממולאים מהתנור. מגישים אותם חמים, מעוטרים בפטרוזיליה טרייה אם רוצים.

הקישואים הממולאים האלה עם בשר ואורז ברוטב עגבניות הם מנה דשנה ומלאת טעם. בתיאבון!

אחסון נכון לקישואים

אחסון נכון חיוני כדי לשמור על טריות הקישואים ולהאריך את חיי המדף שלו. הנה איך לאחסן קישואים בצורה נכונה:

שומרים במקרר:

יש לאחסן קישואים במקרר, במיוחד אם אתם מתכננים להשתמש בהם תוך שבוע.
מניחים קישואים לא שטופים בשקית ניילון . אם אין לכם שקית, אפשר להשתמש בניילון מחורר.
אחסנו אותם במגירת הירקות, שם הטמפרטורה מעט גבוהה יותר בלחות וקרירה יותר משאר המקרר.
קישואים שלמים:

אם יש לכם קישואים שלמים, אחסנו אותם כפי שהם. אין לחתוך או לשטוף אותם לפני האחסון. חיתוך קישואים חושף את הבשר לאוויר ולחות, מה שמוביל לקלקול מהיר יותר.
קישואים חתוכים:

אם כבר חתכתם את הקישואים ונשארו חתיכות, עטפו אותם היטב בניילון נצמד או בנייר אלומיניום. ודאו שיש מגע מינימלי באוויר כדי למנוע מהם להתייבש.
לחילופין, אפשר להניח חתיכות קישואים חתוכים בכלי אטום.
הימנעו מלחות:

עודף לחות יכול להוביל לעובש או קישואים עיסתיים. ודאו שהקישוא יבש לפני האחסון במקרר.
אם למקרר שלכם יש מגירה חדה עם הגדרות לחות מתכווננות, הגדירו אותה ללחות נמוכה כדי למנוע הצטברות לחות עודפת.
השתמשו בו מייד:

קישוא הוא הטוב ביותר כאשר הוא נצרך תוך שבוע מרגע הרכישה. זה יכול להתחיל להתדרדר ולהיות עיסה עם אחסון ממושך.
בדקו אם יש קלקול:

בדקו באופן קבוע את הקישואים המאוחסנים שלכם עבור כל סימני קלקול, כגון עובש או נקודות רכות. הסירו את כל החלקים המושפעים באופן מידי כדי למנוע מהם להתפשט.
הקפאת קישואים:

אם יש לכם שפע של קישואים ואתם לא יכולים להשתמש בהם תוך שבוע, שקלו להקפיא אותם. פורסים או קוצצים את הקישואים, מלבינים אותו במים רותחים במשך כמה דקות, מצננים אותם במי קרח, ואז מקפיאים אותו בכלים אטומים או בשקיות מקפיא.
זכרו שלמרות שאחסון נכון יכול לעזור להאריך את טריות הקישואים, הוא עדיין ירק מתכלה, ואיכותו עלולה לרדת עם הזמן. שימוש בו בזמן הוא הדרך הטובה ביותר ליהנות מהקישואים הטריים ביותר.

כתבות נוספות

שתפו את העמוד

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp

תוכלו לעיין בכתבות נוספות

רוצים להכיר את סוגי הדגים

רוצים להכיר את סוגי הפירות

למדו את סוגי הגבינות

כל הזכויות שמורות לאתר האקדמיה למזון © 2020